עד 21 במרס גורשו כבר רוב מקבלי הסעד והאנשים שהיו בעלי רישום פלילי כלשהו. פירוש הדבר היה שמעתה עמדו להישלח לחלמנו גם אנשים עובדים, והשמועות אמרו כי הבאים בתור לגירוש יהיו מנקי הארובות, השוטרים, הכבאים ופקידי המשרדים. מידע זה מופיע גם בבקשות הפטור שהוגשו לוועדת הגירוש. כך למשל קיבל שייע יוסף אדמוביץ' (Szyja Josef Adamowicz) יליד 1911, זימון לגירוש מס' XXVIII, וביקש פטור מהטעמים האלה: "כפי שאפשר לראות באישורים המצ"ב, אשתי ואני עובדים בגטו: אני מועסק במחלקה השנייה של המשטרה ובשירותי הבידוד המסוכנים, ואשתי עובדת במאפייה מס' 58. [...] אם תעסוקה היא בסיס קיומנו, והיו"ר החליט כי האנשים העובדים יישארו בגטו, אין סיבה לגרשנו.

במסמכים שצורפו לתמיכה בבקשתו של שייע אדמוביץ' היה אישור עבודה בלוויית תצלום שלו. ...