חודש מרס של שנת 1942 היה קר במיוחד. הטמפרטורות ירדו עד חמש־עשרה ולעיתים אפילו עד עשרים מעלות מתחת לאפס.[1] שיעור התמותה בגטו עלה בחודש זה (2,224 מקרי מוות) לעומת כל אחד מהחודשים הקודמים, ומקרי ההתאבדות היו כמעט כל יומיים. כך למשל קפצה אל מותה ב־4 במרס אישה בת חמישים ושש (S. T.) מהגשר שמעל רחוב זגיירסקה (Zgierska).[2]
בדוח החודשי שנערך במשרד הרישום של מִנהל הגטו נכתב כי מספר החתונות עלה בעקבות השילוחים. אנשים באו לרשום נישואים כדי להסדיר עניינים משפחתיים לפני הגירוש, ואחרים עשו זאת כדרך להימנע מגירוש. היו גם מקרים של זוגות צעירים שנישאו כדי להישלח יחד לגירוש: "הטקס נערך 'עם תרמילים לגבם', כי הנישאים היו עתידים ללכת מאולם החתונות היישר אל צ'רניצקיגו (Czarnieckiego, נקודת הכינוס). סצנות של הורים שזומנו לגירוש ועמדו עתה לברך את הזוג הצעיר תחת החופה נחרתו עמוק והותירו חותם ו... צלקות".[3]
נקודת הכינוס הייתה ברחוב שקלנה (Szklana) 7, סמוך לכלא המרכזי של הגטו שברחוב צ'רניצקיגו 6, ובה נרשמו המגורשים לשילוח. הם הוחזקו יומיים או שלושה במבנה הסמוך לכלא המרכזי, או באזור מרישין (Marysin), או במבנה בית הספר ברחוב מלינרסקה (Młynarska) 25. ביום השילוח עצמו הם הלכו ברגל לתחנת הרכבת רדגסט (Radegast, רדוגושץ [Radogoszcz]), ומי שלא היה מסוגל ללכת נלקח בעגלה....