סרט תעודי על הצגת התיאטרון "הפסיון" העוסקת במשפט ובהוצאה להורג של ישו ומועלית ב- Oberammergau, גרמניה, מדי 10 שנים. Oberammergau הוא כפר בווארי השוכן לרגלי האלפים שתושביו הם קתולים אדוקים בדרך כלל. ההצגה "הפסיון" נכתבה, הופקה ומשוחקת ע"י תושביו. לראשונה הועלתה ההצגה במאה ה-17 כהוקרה לישו מצד תושבי Oberammergau על כך שאיש מהם לא מת מן המגיפה השחורה שהשתוללה אותו זמן באירופה. עבור תושבי הכפר, ההצגה היא חוויה דתית המשתלמת גם מבחינה תיירותית כיוון שבזמן העלאת ההצגה מגיעים אלפי מבקרים אל Oberammergau. ההצגה של 1934 שובחה ע"י היטלר כ"ייצוג משכנע של רוע היהדות". הסרט בוחן האם מתקיימים אלמטים אנטישמיים בהצגה והוא כולל...
יצירת אוונגרד פמיניסטית שחותרת תחת המושג הפסיכיאטרי "סכיזופרניה", שביצעה ג'יין ארדן כחלק מעבודתה עם קבוצת תיאטרון של ניצולות שואה. הסיפור המקוטע והמבע הקולנועי הסכיזופרני מתמקד בהווייתה של אישה אחת שהוגדרה כחולת נפש על ידי הממסד. ארדן מתייחסת לרעיון שאי-השפיות היא הדרך היחידה לתת ביטוי למשהו אסור, לטאבואים חברתיים, שרק הטירוף מסוגל להתמודד עם הדחקתם. יצירה רדיקלית שמעלה באוב תיאוריה לאקאניאנית באמצעות סגנון סוריאליסטי-גל חדשי.
תרבות היידיש אינה קיימת ואינה נחוצה בעיני רבים, אך בעיני רבים אחרים היא תרבות מפוארת שיש לשמור על מורשתה ולהנחילה לדורות רבים. בסרט מוצגות דילמות אלו על במות החזרות להצגות התאטרון בתיאטרון היידישפיל, ברגעי השיא בהצגות ברחבי הארץ, ובאמצעות שותפות הצופים בעלילה ורחשי ליבם. הסרט דן בתרבות היידיש על היבטיה המגוונים מהמטבח היהודי (גפילטע-פיש) ועד לספרות המעמיקה ביותר. את הכמיהה לתרבות הנעלמת מבטא תלמיד ישראלי בן 14 במילים "אחרי שנחשפתי לשפה ולתרבות היידיש אני מצטער שלא דיברתי בשפה הזו מילדותי". לעומתו קשישה באוקראינה נזכרת אחרי עשרות שנים בשיר אידי ששמעה בילדותה מאמה ועכשיו שרים לה שחקנים ישראלים שהגיעו במיוחד לביתה....
סיפורה של סולאנז' ניימן (Solange Najman), ניצולת שואה מצרפת. כל שנתיים נוסעת סולאנז' לחופשת ספא באוויאן, צרפת, במימון ממשלת גרמניה. היא פוגשת ידידים ותיקים, מעלה מערכונים מוזיקליים ומדברת על חוויות המלחמה והשואה שלה. בסרט זה, תעודי למחצה, אשר בוים בידי בנה של סולאנז', מטושטשים הקוים בין פיקציה לתעודה כשאישיותה של סולאנז' ניצבת במרכזו.
תוכנית טל' על ההכנות להצגה "גטו" מאת יהושוע סובול בהשתתפות שחקני המחזה וצוות תיאטרון חיפה; ישראל סגל (מנהל התיאטרון בגטו), סימה סקורקביץ (נערה בגטו), יוני רכטר (מלחין המוסיקה להצגה), יהושוע סובול, אירנה לוסקי (נערה בגטו), ד"ר יצחק טולקה ארד (פרטיזן והיסטוריון), פרופ' יהודה באואר (היסטוריון), יחיאל בורגין (פרטיזן). כולל סצינות מן ההצגה.
This drama is a sumptuously mounted biopic about Hildegard Knef, the iconic German actress-chanteuse who also became a best-selling author. In Berlin of the early 1940s, the highly ambitious but politically naïve Knef does everything she can to become a star. Making her way in the film world, both during and after the war, she swaps her Nazi lover for a young Jewish husband. Hollywood beckons, but Hilde’s dubious history means that she’s denied good roles, despite the talent she displayed in the 1946 German classic "Murderers Among Us". When she returns to Germany, Hilde again exercises poor judgement by...
במשך תקופה קצרה של 15 שנים, בין תום מלה"ע ה-1 ועד עליית היטלר לשלטון ב-1933, ולמרות אי שקט פוליטי וכלכלי, ברלין, הבירה המשוחררת של רפובליקת ווימאר, משכה אליה כשרונות אמנות ומדע מכל הארץ, לא רק בגלל חופש מוסרי, אלא גם בגלל חופש אומנותי. סרט תיעודי זה, המבוסס על ראיונות וחומרי ארכיון, מספר על דמדומי אותה תקופה מיוחדת ומשגשגת בהיסטוריה התרבותית של גרמניה.
הצגה שמבוססת על הספר "עדי החיים" ערוך ע"י פרופ' משה דויס ומאיר חובב. במאי קלי הרטוג. בהשתתפות חברי להקת ג'יטס, התאטרון הירושלמי בשפה האנגלית. עד הרב החזן אברהם פדר בביצוע שירים יניגונים מן השטטל והגטאות בתקופת השואה. בליווי של פרידה בורגר.