סרט תעודי העוסק באידה פינק, הסופרת הישראלית ניצולת השואה הכותבת בפולנית. שם הסרט מבוסס על סיפור של פינק בשם זה. פינק, ילידת זבראש, פולין, נמלטה עם אחותה מגטו זבראש ב- 1942. השתיים נדדו יחד בשנות המלחמה ממקום למקום באירופה, התחזו לפולניות כפריות והצליחו לשרוד את השואה. בשנת 1957 עלתה לארץ ועבדה ביד-ושם בגביית עדויות מניצולי שואה. מ- 1971 החלו להתפרסם בארץ ובעברית ספרי ילדים וספרים המיועדים לקהל המבוגר פרי עטה. ב- 1985 זכתה פינק בפרס הבינלאומי לספרות על שם אנה פרנק בהולנד. ב- 1995 זכתה בפרס ההנצחה על שם יעקב בוכמן ממכון יד-ושם, וב- 2008 זכתה בפרס ישראל. הסרט מתמקד ביחסיה של פינק עם אחותה. השתיים שלא היו קרובות...
סרט עלילתי. הסרט עוסק בסיפורו של יוזף הנוסע ברכבת לבקר את אביו הגוסס, יעקב, בבית מרפא. עם הגעתו הוא מגלה שהמקום מיועד להריסה, אין אף אחראי ולא נראה שלמישהו אכפת מן החולים.
עיבוד קולנועי לקובץ הסיפורים מאת ברונו שולץ "בית-המרפא בסימן שעון החול".
תיעוד ערב קריאה משירי המשורר והמחזאי היהודי-הונגרי לאיוש ואלדר (Lajos Walder, 1913-1945) בתיאטרון סידני, יולי 07. ואלדר, אשר פרסם את עבודותיו בשם הספרותי 'ואנדור', התפרסם לראשונה ב-1932 בזכות פנייתו לעורך מגזין הספרות ההונגרי 'Anonymous': "שמי לאיוש ואלדר, משורר, סטודנט למשפטים ומתמחה באריגה. עבור הפרולטריון אני בורגני רקוב; עבור הבורגנות אני פועל מסריח; עבור הבורגנות הזעירה אני אנרכיסט מרושע; ועבור האנרכיסטים אני זעיר-בורגני פחדן. וכולם צודקים...אבל כתבתי כמה יצירות מופת...קחו אותם, אכלו אותם, קראו אותם ופרסמו אותם; אבל קודם תנו לי סיגריה...אין לי אגורה שחוקה בכיס"...שיריו של ואלדר משקפים את זמנו; מתח פוליטי...
סרט עלילתי באורך מלא. יהודייה באה בימים בעיירה באוקראינה, הכבושה בידי הנאצים, כותבת מכתב דמיוני לבנה הפיזיקאי , המתגורר הרחק ממנה. במכתב היא מספרת לו על חייה, על יחסיה ואהבתה אליו ועל הימים היפים והקשים של חייה. על המצוקה שבה היא שרויה, אכזריות הכובש, השמחה לאיד ותאוות הבצע של שכניה. היא מנסה לשמור על צלם אנוש באותם ימים קשים.
הסרט מבוסס על פרק בספרו של וסילי גרוסמן "החיים והגורל". הספר עוסק בקרב סטלינגרד.
סרט תעודי. יז'י קושינסקי (Jerzy Kosinski) ( 1933 - 1991), סופר אמריקאי ממוצא יהודי-פולני הידוע במיוחד בזכות ספריו "הציפור הצבועה" (1965) ו"להיות שם" (1971). בבסיס הסרט היכרותו קצרת הימים של ג'ק קופר, במאי הסרט עם הסופר המפורסם, והנחתו של קופר כי ספרו הידוע של קושינסקי "הציפור הצבועה" מספר את סיפורו האישי של קופר כילד בשואה ושקושינסקי לטענתו גנב ממנו את הסיפור. כולל ראיונות עם פרשנים ומכרים של קושינסקי המתארים פה את התרשמותם מן הסופר.
סרט תעודי המספר את סיפור חייו של אלי ויזל, סופר ניצול שואה וזוכה פרס נובל, החל מילדותו בסיגט, טרנסילבניה, כילד למשפחה יהודית מסורתית, חוויותיו הקשות בשואה, אובדנו וחייו לאחר המלחמה שהוקדשו להנצחת זכר קורבנות השואה.
סרט תעודי העוסק בכתיבת השירה של לאה נבנצל, משוררת ירושלמית הפונה בשירתה לשואה ולזכרונותיה מחייה לאחר השואה. בזמן השואה נמסרה לאה על-ידי הוריה לפולנים-נוצרים שהטבילו אותה לנצרות בשם באשה-כריסטינה. לאחר המלחמה היא נמצאה כילדה על-ידי דודתה ורק לאחר החלטת בית משפט נמסרה לה והשתיים עלו לישראל. בסרט מספרת לאה על שירתה, על הרהורי זהות, הוריה שלא הכירה מעולם ומקריאה משירתה.
הסרט נעשה בהשראת חייהן של שתי נשים, מניה שוחט (1880 - 1961), פעילה פוליטית ברוסיה הצארית אשר לאחר עלייתה לארץ-ישראל הייתה לפעילה ציונית ומראשי הארגונים "בר גיורא" ו"השומר", ואלזה לסקר שילר (1869-1945), משוררת גרמנייה-יהודייה שנמלטה מן הנאצים וחיה בשנותיה האחרונות בארץ-ישראל. שני הסיפורים המתרחשים במקביל בשנות ה- 30 משולבים פה זה בזה ומתארים את חייהן של שתי הנשים בתקופה של רדיפה ועליית הפשיזם.
דרמה מאת הבמאי האיטלקי פרנצ'סקו רוסי (Francesco Rosi) ("כרמן", "כרוניקה של מוות ידוע מראש") המבוססת על ספרו האוטוביוגראפי של פרימו לוי (Primo Levi 1919-1987) "ההפוגה" ועוסקת בסיפור מסעו הממושך בדרכי אירופה ההרוסה של הסופר היהודי-איטלקי מאושוויץ לביתו בטורינו, איטליה, לאחר שחרור המחנה ב- 1945. ג'ון טורטורו מגלם את התפקיד המרכזי של לוי. זוכה שלושה פרסי ה"דונטלו" (האוסקר האיטלקי), מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן.
סרט תעודי העוסק בחנה ארנדט, פילוסופית יהודייה-גרמניה. ספרה The Origins of Totalitarianism מ-1951 היה לקלסיקה והיא זו שטבעה את המונח 'הבנליות של הרשע' בהקשר לנאצים. באמצעות תצלומים וסרטי ארכיון, סוקר הסרט את דמותה החל מילדותה בקניגסברג ועד מותה ב-1975 בניו יורק. ארנדט נולדה למשפחה חילונית ובבגרותה למדה תיאולוגיה ולימודים קלאסיים באונ' מרבורג. אז גם ניהלה מערכת יחסים אינטימית עם מרטין היידיגר, מה שמאוחר יותר עורר ביקורת כיוון שהיידיגר התגלה כנאצי מושבע. עם סיום יחסיהם עברה ארנדט לאונ' היידלברג, שם כתבה דיסטרציה על מושג האהבה בהדרכת ק. יספרס. ב-1929 נישאה לפילוסוף גינטר אנדרס. עם עליית היטלר לשלטון נמלטה לפריס....