שילוח מס' 8 יצא ב-23 באוקטובר 1941 מאסְפַּנְגְבּאנהוף (Aspangbahnhof) שבווינה והגיע ב-24 באוקטובר בשעה 17:50 (במקום ב-11:00 כמתוכנן) לתחנת הרכבת רדֶגסט (Radegast) שבלודז'. זה היה השילוח השלישי מבין חמישה שילוחים שיצאו מווינה ללודז'. המגורשים הוסעו ברכבת נוסעים בקרונות בדרגת מחלקה שלישית. קצין המשטרה, לויטננט פרנץ לנג (Revierleutnant der Schutzpolizei Franz Lang) ו-15 שוטרים חמושים הופקדו לשמור על המגורשים במשך הנסיעה. מספר המגורשים בשילוח היה 1,000, מהם 67 ש"אינם נמנים עם הדת היהודית", כלומר בני זוג וילדים מנישואי תערובת. הגיל הממוצע של המגורשים היה 56, מביניהם 426 בני 61 ויותר. קרימינל-קומיסר פוקס (Fuchs) דיווח למפקד האזורי של משטרת הביטחון (Inspekteur des Sipo und des SD) בפוזן (Posen) שבשילוח היו משפחות ובהם 576 איש, 103 רווקים ו-321 רווקות. כ-800 מהמגורשים הוגדרו על ידו כ"כשירים לעבודה", ו-143 היו חולים זקנים ונכים.
מיד עם הגיעם ללודז' החרים קצין המשטרה מהמגורשים את כספם ואת מסמכיהם והעביר אותם לידי אנשי הגסטפו במקום. היהודים שהגיעו מווינה הובלו אל תוך הגטו המקומי.
בימים 4-15 במאי 1942 נרצחו רבים מן היהודים שגורשו מווינה במחנה ההשמדה חלמנו.