שילוח XXIV/5 מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ב- 05/04/1944

ב-5 באפריל 1944 יצא השילוח החמישי מווסטרבורק לטרזיינשטט ובו 289 יהודים, וכעבור יומיים הוא הגיע ליעדו. מכתב ממשטרת הביטחון נשלח עשרה ימים לאחר צאת השילוח, ב-15 באפריל 1944, למפקד טרזיינשטט קרל ראם (Karl Rahm), ובו פירוט של רשימת הגירוש. הרשימה הורכבה משמונה קטגוריות: הקבוצה הגדולה ברשימה, בדומה לרוב השילוחים שיצאו לטרזיינשטט, הייתה קבוצת ה-Stammliste (ותיקי מחנה וסטרבורק) – 179 יהודים שסייעו להקים את מחנה וסטרבורק ולתפעל אותו, וכן בני משפחותיהם, אייכמן אישר את גירושם לטרזיינשטט כשביקר בהאג בשלהי 1943; בקבוצות אחרות היו 11 יהודים ותיקי מלחמה בעלי עיטור צלב הברזל דרגה II ופצועי מלחמה שקיבלו עיטור צלב מזהב, וכן בני משפחותיהם; 9 יהודים שהגיעו להישגים ברייך, ובייחוד בתחום האזרחי, וכן בני משפחותיהם; 36 יהודים שגורשו לטרזיינשטט על פי הוראת הלשכה המרכזית להגירת יהודים באמסטרדם; 4 יהודים פורטוגזים שיהדותם הוטלה בספק [308 יהודים פורטוגזים גורשו לטרזיינשטט בשילוח שיצא ב-25 בפברואר באותה שנה]; 39 יהודים ש"מקום מגוריהם הועתק" על פי הוראה מיוחדת של ה-BdS בהאג וה-RSHA (המשרד הראשי לביטחון הרייך, Reichssicherheitshauptamt) בברלין, וככל הנראה אלו היו יהודים בעלי נתינות שוודית או אמריקנית, גלטונגסיודן ׁ(בחזקת יהודים), וילדים שהוריהם כבר הגיעו לטרזיינשטט.
מכתב זהה נשלח בדיעבד גם לסייס אינקוורט כדי לקבל את אישורו. האישור נדרש בתור הליך ביורוקרטי בלבד, שכן בחירת היהודים לשילוח נעשתה על פי הנחיותיו של סייס אינקוורט ובאישורו.
עם זאת, שילוח זה היה יוצא דופן ולא דמה לשילוחים הקודמים שנסעו ישירות ליעד זה. מעדויות שונות עולה שהשילוח לטרזיינשטט היה רק חלק אחד מרכבת הגירוש, ושהשילוח היה צירוף של שלושה שילוחים שצורפו לרכבת אחת. נראה שהסיבה לכך הייתה המחסור ברכבות מיוחדות לגירוש באותם ימים. מחסור זה נבע ככל הנראה מן הצורך הגובר של אמצעי תעבורה להעברת חיילים ואמצעי לחימה לחזיתות השונות....