שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Buchenwald, מחנה, גרמניה ב- 05/04/1944

ב-23 בספטמבר 1943 הורה ראש הגסטפו היינריך מילר (Heinrich Müller) כיצד יש להתייחס ליהודים בעלי אזרחות זרה, ובין השאר שלח הוראות אלו לכל מטות הגסטפו וכן למפקד הסיפ"ו-ס"ד (BdS - Befehlshaber des Sicherheitspolizei und SD) בהולנד, וילהלם הרסטר (Wilhelm Harster). לפי הוראותיו, הוחלט שבעזרת משרד החוץ יתאפשר לגרש יהודים בעלי אזרחות מאחת מ-10 מדינות ובהן הונגריה, רומניה, ספרד ותורכיה. מילר הוסיף שגירושם של יהודים אלו יבוצע אחרי סיום "מה שנקרא מבצע בקשת החזרה למולדת" (Heimschaffungsaktion), כלומר, חלון ההזדמנויות שבו אפשרה גרמניה הנאצית למדינות הללו להחזיר אליהן את אזרחיהן היהודיים ולא לגרשם. הוא גם ציין שבעקבות "סיבות פוליטיות חיצוניות" (aus außenpolitischen Gründen) אי אפשר כרגע לגרש את היהודים הללו "למזרח", ולכן בינתיים יש לגרש את הגברים היהודיים בני 15 ומעלה למחנה הריכוז בוכנוולד, ואילו את הנשים והילדים יש לגרש למחנה הריכוז רוונסבריק. בהוראותיו גם נאמר שאמנם אין צורך למלא טופס בקשה למאסר מיוחד (Schutzhaftantrag), אך יש לדווח למפקד המחנה שהמאסר הוא חלק מ"צעדי הגירוש" (Abschiebungsmaßnahmen). ביום רביעי, 5 באפריל 1944, יצאו ממחנה וסטרבורק חמישה שילוחים נפרדים ברכבת גירוש אחת שהורכבה מכמה סוגי קרונות. זאת לא הייתה הפעם הראשונה או האחרונה שבה שולבו כמה שילוחים ברכבת אחת מהולנד, אולם שילוח זה היה שילוח השילובים הגדול ביותר: בקרונות משא גורשו 240 יהודים לאושוויץ, ובקרונות נוסעים גורשו 101 איש לברגן-בלזן (2 קרונות), 289 איש לטרזיינשטט (2 קרונות), 41 איש לרוונסבריק (קרון אחד) ו-23 גברים לבוכנוולד (קרון אחד). לכל אלו יש להוסיף שבתחנת רכבת באסן (Assen) בדרך לגבול עם גרמניה, צורפו לרכבת עוד קרונות משא, ובהם גורשו 625 יהודים מבלגיה לאושוויץ בשילוח שסימולו היה XXIV. זהות המגורשים לבוכנוולד ולרוונסבריק ידועה לנו ממכתב שכתבה גרטרוד סלוטקה (Gertrud Slottke), מזכירתו של וילהלם צפף (Wilhelm Zöpf), ראש המחלקה לענייני יהודים (Referat IVb4). המכתב נשלח ב-15 באפריל 1944 אל המחלקה לענייני יהודים ((IVB4 בראשותו של אדולף אייכמן (Adolf Eichmann) ב-RSHA (המשרד הראשי לביטחון הרייך, Reichssicherheitshauptamt) שבברלין (Berlin), ובו סלוטקה כותבת על היהודים בהולנד שהייתה להם אזרחות רומנית: אחרי "פעולת ההחזרה למולדת" (Heimkehraktion) רוכזו בווסטרבורק כל אותם יהודים רומניים שלא היו נשואים "נישואי תערובת" (Mischehe). לדבריה, בשילוח שיצא ב-5 באפריל 1944 מווסטרבורק היו 21 יהודים רומניים, יהודי אחד בעל נתינות ספרדית ויהודי הונגרי, והם נשלחו למחנה בוכנוולד, וכן 37 יהודיות וילדיהן ששולחו למחנה הריכוז רוונסבריק (Ravensbrück). היא גם מציינת שהיהודים הרומניים הגישו "בקשת החזרה לרומניה" (Heimschaffung nach Rumänien) – בקשה זו הייתה מפלטם האחרון של יהודים לפני גירושם למזרח. לעומת זאת, בארכיונו של הנס אלבין ראוטר (Hanns Albin Rauter), המפקד העליון של הס"ס והמשטרה (HSPPF - der Höhere SS- und Polizeiführer) בהולנד, נמצא מסמך מ-4 באפריל 1944, ובו פירוט על חזרתם של 133 יהודים בעלי נתינות זרה ל"ארצות מולדתם" (Heimatländer), אך אף יהודי רומני לא מוזכר בו....