העיר זָמושְץ' (Zamość), השוכנת כ־85 קילומטרים דרומית־מזרחית ללובלין (Lublin), נכבשה על ידי הגרמנים ב־13 בספטמבר 1939. כעבור שבועיים נכנס אליה הצבא האדום, וב־20 באוקטובר היא חזרה לשלטון הגרמנים.[1] תחת שלטונם היא הפכה לבירת נפת זָמושְץ', במחוז לובלין שבגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך).
ב־1939 היו בעיר בין 10,000 ל־12,000 יהודים,[2] וכמה אלפים מהם עזבו עם הצבא האדום הנסוג.[3] בהמשך הגיעו לעיר מגורשים יהודים ממקומות אחרים,[4] כחלק מהמדיניות הנאצית להפוך שטחים גרמניים או שטחים שבשליטה גרמנית ל"נקיים מיהודים".[5]
בינואר 1940 מינו הגרמנים יודנרט שבראשו מייצ'יסלב גרפינקל. עד 1 במאי 1941 נדרשו כל היהודים לעבור לגטו בפרוור נובה אוסדה (Nowa Osada, "העיר החדשה"), שם הם חיו בתנאים קשים. כמה מאות יהודים שלא עברו לגטו בזמן גורשו לעיירות הסמוכות קומרוב (Komarów) וקרסנוברוד (Krasnobród).[6]...