הצבא הגרמני כבש את פּאיֶינצְ'נו (Pajęczno) שבנפת רדומסקו (Radomsko) בֿ4 בספטמבר 1939. כֿ1,042 יהודים חיו בעיירה באותה עת.[1] בעקבות סיפוח אזור הוורטגאו [Warthegau]) לגרמניה הנאצית נכללה פּאיֶינצְ'נו בנפת ויֶילוּן (Wieluń, ולוּנגן [Welungen]), ושמה שונה לפֵיילשטט (Pfeilstett).
בעקבות הפצצות אוויריות כבדות של הגרמנים בימים הראשונים של המלחמה הגיעו לפּאיֶינצְ'נו יותר מֿ1,000 פליטים יהודים מן העיירה השכנה דז'יאלושין (Działoszyn),[2] שחרבה כמעט כליל.[3]
יהודי פּאיֶינצְ'נו הועסקו בעבודות כפייה שונות.[4] אחרי פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 1941, הצורך לשנע במהירות ציוד רב לחזית המזרחית חִייב סלילת דרכים מתאימות. הגרמנים החלו לערוך בעיירה אקציות שבהן תפסו קבוצות יהודים ושלחו אותם למחנות לעבודות כפייה באזור פוזנן (Poznań, פוזן [Posen]); הם הוקצו לעבוד בפרויקט האוטובאן (Autobahn),[5] בהארכת הכבישים שחיברו את מערב אירופה ומזרחה.[6] על פי עדויות הניצולים, האקציה הראשונה בעיירה התרחשה ביולי או באוגוסט 1941.[7]...