שילוח מ - Pabianice, גטו, פולין ל - Kaluszyn, Minsk Mazowiecki, Warszawa, פולין ב- 12/1939

בֿ8 בספטמבר 1939 נכנסו כוחות גרמניים לפַּבְּיאניצֶה (Pabianice), שבה התגוררו בין 8,500 לֿ9,000 יהודים. פַּבְּיאניצֶה הייתה בירתה של נפת לאסְק (Łask) שבחבל הוורטֶלנד (Wartheland, הידוע גם כוורטֶגאו [Warthegau]), ומקום מושבו של נציב הנפה (Landrat) אלפרד טודט (Alfred Todt). ט. זסנהֿליפשיץ (T. Sasna-Lifszyc) מספרת בעדותה המופיעה בספר הזיכרון של פַּבְּיאניצֶה כי מייד לאחר מינויו של טודט, באמצע אוקטובר 1939, הוא החל לרדוף את יהודי המקום. היא נוקבת בשמות הגרמנים שעבדו עבורו, וביניהם קשָדה (Kaszada) וקֶלר (Keller), שהופקד על רכוש היהודים.

בסוף דצמבר 1939, כחלק מן "התוכנית לטווח קצר" (Nahplan), השלטונות הגרמניים שילחו יהודים מפַּבְּיאניצֶה לקָלוּשין (Kałuszyn), עיירת סְפר קטנה בנפת ורשה, בתחומי הגנרלגוברנמן (Generalgouvernement, מרכז פולין שנכבש על ידי הנאצים אך לא סופח רשמית לרייך). תאריך הגירוש המדויק אינו ידוע. על פי ספר הזיכרון של פַּבְּיאניצֶה גורשו מן העיירה כֿ500 יהודים – גברים, נשים וילדים. ...