עם פרוץ המלחמה עזב את ולוצלאווק (Włocławek) גל של פליטים פולנים ויהודים, ויציאה המונית זו נמשכה במהלך הגירושים הראשונים. במרבית המקרים לקחו איתם הפליטים חפצים מעטים בלבד, והרכוש שהותירו מאחור הוחרם על ידי הגרמנים. בחודשים אוקטובר-נובמבר 1939 הגיעו הפליטים היהודים לעיירות סמוכות כמו קוטנו (Kutno) וז'יכלין (Zychlin), וחלקם הרחיקו עד ורשה (Warsaw) ולובלין (Lublin).
העיר ולוצלאווק נכבשה ב¬ֿ14 בספטמבר 1939, ורדיפת יהודיה החלה מיד: יהודים נעצרו או נורו למוות, שני בתי כנסת הועלו באש, ומֿ25 באוקטובר היה על היהודים לענוד טלאי צהוב על בגדיהם. אחרי הסיפוח לרייך הגרמנים שינו את שם העיר ללסלאו (Leslau) ומינו מספר בעלי תפקידים מטעמם: ס"סֿשטורמבנפירר הנס קרמר (Hans Cramer) מונה לראש העיר, ס"אֿשטורמבנפירר אליוט הסמאייר (Elliot Hesemeyer) מונה לסגנו, והפולקסדויטשה מקס דונקהורסט (Max Dunkhorst) נעשה "יועץ לענייני יהודים". כל השלושה היו אחראים לרדיפת היהודים ולגירושם מן העיר. ד"ר הנס בורקהרדט (Hans Burkhardt) מונה לעמוד בראש המחוז המנהלי (Regierungsbezirk) הוֹהֶנזָלצָה (Hohensalza, אינוברוצלב [Inowrocław]).
...