שילוח XXXIII, השילוח ה-47 של יהודים מגטו לודז' לחלמנו מתחילת השילוחים בינואר 1942, יצא מתחנת הרכבת רדגסט (Radegast [רדוגושץ, Radogoszcz) ב-26 במרס 1942 בבוקר, ובו 1,001 יהודים.[1] דוד שירקוביאק, נער בן 15 (יליד 1927) שכתב יומן בגטו, כתב ביומנו באותו יום:
רומקובסקי פרסם הודעות מזהירות נגד אמונה בשמועות שאומרות שהגירושים נפסקו, כיוון שהם ממשיכים. עוד פעם בלבול גמור. הגירושים בעיצומם, ואילו הסדנאות [רסורטים, מעין מפעלים] מקבלות הזמנות ענק, וישנה מספיק עבודה לכמה חודשים. [2]
אין רשימות מגורשים שלמות וזמינות לרבים מן השילוחים שיצאו בחודש מרס, אך לפי מקורות שונים אפשר לשחזר את שמותיהם של כמה מהמגורשים: ראשית, הדף האחרון של רשימת הגירוש, ובו שמותיהם של עשרה אנשים בלבד, כן השתמר;[3] בשני קטעי תיעוד אחרים מוזכרים שמותיהם של 165[4] ושל 103[5] מגורשים; בשתי רשימות נוספות, שחיברה לשכת הרישום של היודנרט, מוזכרים שמותיהם של מגורשים מכמה שילוחים, ובהם כמה ממגורשי השילוח שיצא ב-26 במרס;[6] ולבסוף, שמות נוספים מוזכרים בבקשות הפטור מן השילוח שנשלחו לוועדת הגירוש.[7]...