שילוח VI, השילוח ה-60 של יהודים מגטו לודז' לחלמנו (Chełmno, קולמהוף [Kulmhof]) מתחילת הגירושים בינואר 1942, יצא מתחנת רדגסט (Radegast) ב-9 במאי 1942 בשעה 7:00 בבוקר. ברכבת גורשו 952 יהודים,[1] כמה מהם הגיעו לגטו מברלין (Berlin) ומווינה (Wien) ב-1941.
כמו בשילוחים אחרים, גם בשילוח הזה רבים מן המיועדים לגירוש הגישו בקשות לקבלת פטור ממנו, חלקם כדי שיוכלו להצטרף לשילוח אחר עם בני משפחה, חברים או שותפים לדירה כמה ימים לאחר מכן.[2] מקורות ארכיוניים מלמדים כי לפחות שלושה ממבקשי הפטור ציינו את שירותם הצבאי במלחמת העולם הראשונה, אך אף על פי כן לא אושרו בקשותיהם.[3] שניים מן הפונים הללו השתייכו למשטרה היהודית: ארתור זוננפלד (Arthur Sonnenfeld, יליד 1.5.1881) ומייסצ'לב רוזנשטוק (Mieczyslaw Rosenstock, יליד 29.8.1917).[4]
ברשימות נפרדות של אלו שקיבלו "פטור משילוח VI"[5] מצוינים 278 שמות. כ-140 מהם נועדו להיכלל בשילוחים עתידיים – 85 היו אמורים לצאת בשילוח שנועד לצאת למחרת, ב-10 במאי 1942. 42 נוספים נותרו באזור הכינוס במרישין (Marysin) כ-"Überkontingent" (עתודה לשילוחים בעתיד), וייתכן שהם היו חלק משמונים "בני המזל" ששוחררו ב-15 במאי.[6] שניים ממקבלי הפטור נפטרו לפני יציאת השילוח: הנס גוטמן (Hans Guttmann, יליד 14.12.1891)[7] ויוהנה ברג (Johanna Berg, ילידת 25.8.1887).[8] ב-8 במאי ציין מפקד המשטרה היהודית שמצבה של יוהנה ברג אינו מאפשר לגרשה.[9]...