שילוח V, השילוח ה-59 של יהודים מגטו לודז' לחלמנו (Chełmno, קולמהוף [Kulmhof]) מתחילת הגירושים בינואר 1942, יצא מתחנת רדגסט (Radegast) ב-8 במאי 1942 בשעה 7:00 בבוקר. ברכבת גורשו 954 יהודים,[1] כמה מהם הגיעו לגטו מן הערים ברלין (Berlin), וינה (Wien), פראג (Prague), קלן (Köln), המבורג (Hamburg) ודיסלדורף (Düsseldorf).
ברשימות נפרדות של אנשים שקיבלו "פטור משילוח V"[2] מוזכרים 278 שמות. כשלושים מהם נועדו לשילוחים הבאים – עשרים היו מועמדים לשילוח שהיה אמור לצאת למחרת, ב-9 במאי 1942. 57 ממקבלי הפטור האחרים נותרו באזור הכינוס במרישין (Marysin) כ-"Überkontingent" (כלומר עתודה לשילוחים בעתיד), וייתכן שהם היו בין שמונים "בני המזל" ששוחררו ב-15 במאי.[3] ככל הנראה לפחות עשרה קיבלו פטור משילוח V בשל מחלה. תשעה נוספים נפטרו עוד לפני מועד השילוח, ובהם מרגרטה גייזנבורג (Geisenburg, לבית להמן [Lehmann], ילידת 3.3.1893).[4] ברישומי מִנהל הגטו מצוין שהיא נפטרה בגטו ב-9 במאי 1942.
כמו בשילוחים אחרים, רבים מן המיועדים לגירוש הגישו בקשות לקבלת פטור ממנו. בקשה כזו הוגשה על ידי נלי (Nelly, ילידת 8.10.1920)[5] והנרייטה (Henriette, ילידת 16.8.1890)[6] קופרמן (Kuppermann). הנרייטה כתבה[7] כי שתי בנותיה עובדות בגטו: גרדה (Gerda, ילידת 22.6.1922)[8] שימשה אחות בבית האבות (Greisenheim II), ונלי הועסקה אצל ד"ר עמנואל הירשברג (Emanuel Hirschberg)[9]. אף שהנרייטה ובנותיה זכו לפטור משילוח זה, הן כולן נספו בשואה....