הרכבת הראשונה שיצאה במרס ושנכללה בתקופת הגירושים הרביעית לגנרלגוברנמן – Nahplan III – תוכננה לצאת מן העיר קונין ב-10 במרס 1941 בשעה 11:35 ובה 1,200 יהודים. בדוח סיכום ל-Nahplan III, שנחתם בידי הרמן קרומי (Hermann Krumey), מנהל ה-UWZ (הלשכה המרכזית להעברת אוכלוסין, Umwandererzentralstelle) בלודז', נכתב בין השאר שמספרה של הרכבת היה 221 ושנסעו בה 1,070 יהודים. יש אי-בהירות בנוגע למספר המגורשים המדויק משום שברשימת הגירוש מופיעים שמותיהם של 1,001 יהודים.
לפי עדויות ניצולים, היהודים הובאו מכפרי הנפה (Landkreis) השונים ב-300 עגלות רתומות לסוסים אל נקודת האיסוף המרכזית בתחנת הרכבת בקונין. ככל הנראה הוכוונו חלק מן היהודים וציודם לגטו זגורוב (Zagorow/Hinterberg).
חיים רייכרט (Chaim Reichert) גורש עם אשתו וארבעת ילדיהם, וב-1947 כתב בזיכרונותיו שבדרך אל תחנת הרכבת התעללו בהם הגרמנים פעמים רבות ואף צילמו זאת....