שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Ravensbrück, מחנה, גרמניה ב- 05/04/1944

ביום רביעי, 5 באפריל 1944, יצאו ממחנה וסטרבורק חמישה שילוחים נפרדים ברכבת גירוש אחת שהורכבה מכמה סוגי קרונות. זאת לא הייתה הפעם הראשונה או האחרונה שבה שולבו כמה שילוחים ברכבת אחת מהולנד, אולם שילוח זה היה שילוח השילובים הגדול ביותר: בקרונות משא גורשו 240 יהודים לאושוויץ, ובקרונות נוסעים גורשו 101 איש לברגן-בלזן (2 קרונות), 289 איש לטרזיינשטט (2 קרונות), 41 איש לרוונסבריק (קרון אחד) ו-28 גברים לבוכנוולד (קרון אחד). לכל אלו יש להוסיף שבתחנת רכבת באסן (Assen) בדרך לגבול עם גרמניה, צורפו לרכבת עוד קרונות משא, ובהם גורשו 625 יהודים מבלגיה לאושוויץ בשילוח שסימולו בבלגיה היה XXIV.
זהות המגורשים לבוכנוולד ולרוונסבריק ידועה לנו ממכתב שכתבה גרטרוד סלוטקה (Gertrud Slottke), מזכירתו של וילהלם צפף (Wilhelm Zöpf), ראש המחלקה לענייני יהודים (Referat IVb4). המכתב נשלח ב-15 באפריל 1944 אל המחלקה לענייני יהודים ((IVB4 בראשותו של אדולף אייכמן (Adolf Eichmann) ב-RSHA (המשרד הראשי לביטחון הרייך, Reichssicherheitshauptamt) שבברלין (Berlin), ובו סלוטקה כותבת על היהודים בהולנד שהייתה להם אזרחות רומנית: אחרי "פעולת ההחזרה למולדת" (Heimkehraktion) רוכזו בווסטרבורק כל אותם יהודים רומניים שלא היו נשואים "נישואי תערובת" (Mischehe). לדבריה, בשילוח שיצא ב-5 באפריל 1944 מווסטרבורק לרוונסבריק היו 37 יהודיות רומניות וילדיהן. היא גם מציינת שהיהודים הרומניים הגישו "בקשת החזרה לרומניה" (Heimschaffung nach Rumänien) – בקשה זו הייתה מפלטם האחרון של יהודים לפני גירושם למזרח. לעומת זאת, בארכיונו של הנס אלבין ראוטר (Hanns Albin Rauter), המפקד העליון של הס"ס והמשטרה (HSPPF - der Höhere SS- und Polizeiführer) בהולנד, נמצא מסמך מ-4 באפריל 1944, ובו פירוט על חזרתם של 133 יהודים בעלי נתינות זרה ל"ארצות מולדתם" (Heimatländer), אך אף יהודי רומני לא מוזכר בו.
ידוע שכמה מן המגורשות לרוונסבריק היו נשואות לגברים שגורשו באותו יום לבוכנוולד....