שילוח מ - Mannheim, Mannheim (Mannheim), Baden, גרמניה ל - Gurs, מחנה, צרפת ב- 22/10/1940

הגירוש נערך ב-22 וב-23 באוקטובר 1940, ביום השישי והשביעי של חג הסוכות. משעות הבוקר המוקדמות פשטו אנשי המשטרה החשאית והמשטרה הרגילה על דירות, בתי אבות ובתי חולים, והודיעו לתושביהם היהודים על גירושם הקרוב. למגורשים נאמר מה מותר להם לקחת, ושיש להם בין רבע שעה לשעתיים להתכונן ליציאה. ברוב המקרים לא נמסר למגורשים שום מידע נוסף, ולפיכך רובם הגדול לא ידעו לאן פניהם מועדות. הפשיטה הכתה את רוב היהודים העצורים בהפתעה גמורה, ובייאושם בחרו עשרות מהם לשים קץ לחייהם. השלטונות אישרו פטורים מעטים בלבד, ומדיניות זו הייתה תקפה גם כלפי חולים. מגורשים שלא היו מסוגלים ללכת הובאו לשילוח באלונקות. המגורשים מן הקהילות הקטנות יותר הועברו באוטובוסים או במשאיות לאתרי הכינוס שבערים הגדולות יותר. בכמה עדויות מוזכר שהמגורשים אולצו לחתום על כתבי ויתור על רכושם; הליך זה עתיד להיות הליך סטנדרטי בגירושים שלאחר מכן. המעצרים נוהלו כמעט במקביל ב-137 קהילות באזור בדן וביותר ממאה קהילות בפפלץ. מורכבות המבצע חייבה לא רק תכנון מדויק ומאמצים לוגיסטיים רבים, אלא גם עזרה ממגוון רחב של פקידים וארגונים: המשטרה, הצבא, רשויות כלכליות ורשויות רישום האוכלוסין, וכן עסקים פרטיים רבים. אחרי כינוסם נלקחו המגורשים לתחנות הרכבת הסמוכות ואולצו לעלות לרכבות שהורכבו מקרונות צרפתיים. הקרונות נסעו בכמה מסלולים בדרכן אל השטח הצרפתי; כשעצרו בנקודה שבה עבר הגבול לפני הכיבוש, הוחלפו הרייכסמרקים של המגורשים בפרנקים צרפתיים. מכאן נסעו הרכבות בשטח צרפת הכבושה לכיוון שלון-סיר-סון (Chalon-sur-Saône), אחת משתי נקודות המעבר לאזור וישי....