משפחת נוימן ברדום בשנות השלושים. מימין לשמאל: מנשה, מרדכי, יצחק, הניה, פרלה ואברהם. יצחק ופרלה ניספו

משפחת נוימן ברדום בשנות השלושים. מימין לשמאל: מנשה, מרדכי, יצחק, הניה, פרלה ואברהם. יצחק ופרלה ניספו 22 תצלומים של בני משפחות גליקליך הערות המוסרת: מרים נוימן לבית גליקליך (אמה של התורמת) נולדה ב-Bilgoraj ב-12/1919. הוריה - משה גליקליך ופייגה לבית פוקס. לפייגה היה אח בארה''ב - שעיה פוקס - שאליו היא שלחה מכתבים לפני שנספתה. במשפחה היו 7 ילדים. בגיל 15 מרים עזבה ל-Warszawa כדי להיות עם אחיה סנדר שהיה כבר נשוי (שם של אשתו - גולדה) והיו לו 2 ילדים (כל המשפחה נספתה). ב-Warszawa היא הכירה את מנשה ניימן יליד רדום 1916 וב-02/07/1939 הם התחתנו. עד פרוץ המלחמה הם התגוררו ב-Warszawa. כשהמלחמה התחילה מנשה נלקח ליום אחד של עבודות כפייה וחזר עם פציעה. בני הזוג החליטו לברוח והגיעו לשטחה של ברה''מ. שם ב-Krasnodar בספטמבר 1940 נולדה בתם שושנה. אחר כך מנשה גויס לצבא האדום. יחד עם מרים ברחו שתי אחיותיה - רחל (לימים טרופר) ומירה (לימים פלדמן). בערך ב-1944 דרך אחיה של מרים, הלל גליקליך, מנשה ומרים מצאו אחד את השני. מירה ורחל התחתנו ונולדו להן ילדים. בתם השניה ציפי נולדה בסיביר בינואר 1945. אחרי המלחמה המשפחה חזרה לפולין ופגשה שם אנטישמיות רכה. היא הגיע למחנה עקורים Bergen Belsen ומשם עלתה לארץ דרך Marseille ב-1949. מנשה ניימן היה הבן הבכור של פרל ויצחק. שמות האחים של מנשה: רחל, אברהם (אלברט), מרדכי (מרסל), הלן (הניה) ודוד הקטן. דוד נהרג לפני המלחמה בגיל 12. הם היו משפחה סוציאליסטית ופעילי בונד. אלברט ורחל ברחו לצרפת. מרדכי והלן שרדו וגם הגיעו לצרפת.