ליאונטין דנציג לבית מונק

ליאונטין דנציג לבית מונק 14 תצלומים של משפחת דנציג הערות המוסר: מוסר החומר, יעקב דנציג, נולד ב-Zlate Moravce ב-1937. אביו: לודוויג יום-טוב דנציג (Lajos Jomtov Danzig) יליד Zlate Moravce 1905, בן למוריס משה דנציג ואשתו לאונה (Moritz Moishe Danzig ו-Leontine לבית Munk). לודוויג למד בבי''ס למסחר ב-Wien. הייתה לו חנות קונפקציה גדולה (בדים, ביגוד וכו'). גם להוריו הייתה חנות לבדים וגם לדוד שלו. לודוויג היה נשוי לביאנקה, ונולדו להם 2 ילדים: יהודה יליד 1933 ומיכאל יליד 1934. ביאנקה נפטרה בזמן לידתו של מיכאל. לודוויג נישא שנית לרבקה טרזיה לבית Verthaimer, ילידת Topolcany 1910. ללודוויג ורבקה היו ילדים: יעקב טיבור יליד 1937 (מוסר החומר) ואסתר ארנסטינה ילידת 1940. הבית היה דתי; ההורים דיברו גרמנית. עם פרוץ המלחמה נמלטה המשפחה עם הוריו של לודוויג ליערות סלובקיה. הם חיו ביערות עם הפרטיזנים. לאחר כמה חודשים נתפסו, ככל הנראה בידי חיילים סלובקים, ונשלחו למחנה העבודה Novaki. רבקה טרזיה עסקה בתפירה. השמירה על האסירים לא הייתה קפדנית והפרטיזנים שחררו את המשפחה ללא התנגדות של שוטרים. המשפחה המשיכה בנדודיה בין מקומות מסתור, עם בורחים אחרים מהמחנה. לאחר זמן מה הם נתפסו בידי חיילים גרמנים, וכל הקבוצה הובלה ברגל למקום לא ידוע. במהלך הצעדה נכנסה אבן לנעל של ארנסטינה, המשפחה עצרה והשיירה המשיכה בדרכה מבלי שהבחינו בהם - וכך נמלטו בני המשפחה מהשיירה. לודוויג ורבקה דיברו גרמנית רהוטה, וכולם התחזו לפליטים סלובקים. הם נסעו בטרמפים; באחד המקרים עלו על ג'יפ ובו 2 קצינים גרמנים; במהלך הנסיעה הם שוחחו עם ההורים והרגיעו אותם: "אין לכם מה לחשוש, אנו פוגעים רק ביהודים וצוענים". הקצינים האלה הסיעו את המשפחה עד Zlate Moravce; שם, בדירה גדולה ממנה נמלטו, נשאר חלק קטן לא מיושב, בו שהו במשך כמה ימים. הגרמנים ריכזו את יהודי העיירה בכיכר ושלחו אותם במשאיות לתחנת רכבת ב-Zilina. גברים הופרדו מנשים וילדים. רבקה טרזיה הופרדה מבעלה עם כל ילדיה; הם נדחסו לקרון ובתנאים מחפירים הובלו ל-Bergen Belsen. לודוויג נספה; שאר בני המשפחה שרדו ושוחררו ב-Bergen Belsen. הם חזרו ל-Zlate Moravce. בבית המשפחה, שנתפס בידי תושבי המקום, פונו עבורם 2 חדרים. הם גרו במקום עם בת הדודה ורקה-אסטר קלין (Klein) ששרדה (יחידה