סרט תיעודי שצולם במסגרת התערוכה המוקדשת ליהדות יוון. התערוכה נפתחה במוזיאון ליהדות ביוון ב-26 למאי 2009. הסרט כולל עדויות של ניצולי שואה יוצאי יוון אשר מספרים על חיי הקהילה טרום מלחמה ביוון.
תרבות היידיש אינה קיימת ואינה נחוצה בעיני רבים, אך בעיני רבים אחרים היא תרבות מפוארת שיש לשמור על מורשתה ולהנחילה לדורות רבים. בסרט מוצגות דילמות אלו על במות החזרות להצגות התאטרון בתיאטרון היידישפיל, ברגעי השיא בהצגות ברחבי הארץ, ובאמצעות שותפות הצופים בעלילה ורחשי ליבם. הסרט דן בתרבות היידיש על היבטיה המגוונים מהמטבח היהודי (גפילטע-פיש) ועד לספרות המעמיקה ביותר. את הכמיהה לתרבות הנעלמת מבטא תלמיד ישראלי בן 14 במילים "אחרי שנחשפתי לשפה ולתרבות היידיש אני מצטער שלא דיברתי בשפה הזו מילדותי". לעומתו קשישה באוקראינה נזכרת אחרי עשרות שנים בשיר אידי ששמעה בילדותה מאמה ועכשיו שרים לה שחקנים ישראלים שהגיעו במיוחד לביתה....
סרט תעודה. העיר וילנהש ל טרום המלחמה היתה ביתם ומבצרם של שישים אלף יהודים ושימשה בעבר כמרכז המשגשג של תרבות היידיש, ערש לידתה של הציונות ושל ארגון הבונד הסוציאליסטי היהודי. הסרט סוקר את ההשמדה השיטתית ואת ההרס המוחלט של האוכלוסייה היהודית.
הסרט הוא מסע העוקב אחר התגלגלותו של ניגון יהודי אחד, תפילה עתיקת יומין של פרידה מהגשם - "מוריד הטל" ואחר נדודיה הרבים שהביאוה לבסוף למעמד דרמטי - להיות המנונה של מדינת ישראל. את המלודיה של ניגון זה ניתן למצוא בווריאציות רבות. ביניהן: שיר עם פלמי, נעימה פולנית, מנגינה תורכית, שיר רועים סלאבי, תפילה איטלקית בשבח השילוש הקדוש, שיר עם שוודי בשם "הו, ורמלנד היפה", שיר עם בַּסקי, "העגלה והשוורים" המולדבי, הפתיחה לפואמה הסימפונית "וולטבה" של בדריך סמטנה הצ'כי ועוד. בסרט מתגלה העושר התרבותי-מוסיקלי הזה דרך המפגש עם אלה שיצרו ועדיין יוצרים אותו. אנשים שלמדו את הרפרטואר המוסיקלי עתיק היומין מפה לאוזן וממשיכים את המסורת...
פרק אחרון בסדרה תיעודית בת 5 פרקים הסוקרת 4,000 שנות היסטוריה יהודית החל מראשית היהדות כקבוצה אתנית ייחודית ונפרדת במזרח התיכון ועד ימינו. הסקירה המקיפה יבשות וארצות רבות, מנסה להתחקות אחר שורשי האמונה המונותיאיסטית הראשונה שהייתה השראה לנצרות ולאיסלם במובן זה. ראיות ארכיאולוגיות משמשות פה עדות לתפוצה התרבותית היהודית.
וידאו ארט מאת האמנית הישראלית מיכל רובנר. מארג של קטעי פוטג' ארכיוני ותצלומים הבונה את נוף החיים היהודי באירופה ויהודים מצפון אפריקה לפני השואה. סרט זה הוא וורסיה מוקטנת לצורך רפרנס בלבד של העבודה המקורית
סרט תיעודי זה מספר על זאב גודינגר, מוזיקאי יהודי מהרי הקרפטים אשר באוקראינה. לגונדינגר קשר מיוחד עם שכניו הצוענים. הסרט מציג אותם מנגנים יחד ומספר על קשרי גומלין שנוצרו בין מוזיקה צוענית ומוזיקה יהודית - מלודיות ומקצבים שנוצרו על ידי קהילות זרים באזור הזה. הצוענים הקרפטים שמרו על עקבות מוזיקה יהודית במוזיקה שלהם, מה שיצר צומת תרבותי מיוחד. במישור הפרטי יותר שבסרט, גודינגר נראה נושא ספר תורה לבית הכנסת של ילדותו אשר נפתח מחדש לאחר 50 שנים בעוד חבריו הצוענים מלווים אותו בנגינת מוזיקה אידית. ב-1931, כשגודינגר היה רק ילד, אזור הקרפטים היה חלק מצ'כסלובקיה ומספר היהודים, רובם איכרים, היה כ-250,000. היום, לאחר השואה...
סרט תעודי העוקב אחר מסעה של "הזמיר", מקהלה יהודית מחודשת, במזרח אירופה. "מקהלת "הזמיר" המקורית נוסדה ב- 1899 בלודז' (Lodz), בפולין, ובמשך 3 עשורים הייתה מרכיב חשוב בתרבות המוסיקה היהודית של מזרח אירופה. בשואה, היא הושתקה כמעט לנצח. היום, 100 שנים לאחר שנוסדה, "הזמיר" חוזרת. ביוני 1999 כ-50 חברי המקהלה מבוסטון יצאו לסיור במזרח אירופה להופיע באותם מקומות בהם הופיעה "הזמיר" המקורית. הופעותיהם בכנסיות, אולמות עירוניים ובתי קברות יהודים משולבים עם תיעוד ארכיוני וראיונות עם ניצולים.
סרט תיעודי קצר. השחקנית וזוכת פרס ישראל ליא קניג-שטולפר נולדה בלודז' שבפולין בשנת 1929. הוריה, יוסף קאמין ודינה קניג, היו שחקני תיאטרון יידיש מוכרים בשנים שבין שתי מלחמות העולם. כשפרצה המלחמה חיה ליא עם אימה בעיר צ'רנוביץ שסופחה על-ידי הסובייטים. בהמשך הן עברו לקישינב שבמולדובה שם הייתה אימה שחקנית בתיאטרון הממלכתי היהודי שבעיר. לאחר שהגרמנים פלשו לברית המועצות בקיץ 1941 נמלטו השתיים יחד עם שאר שחקני התיאטרון לפנים ברית המועצות, לאזור הרפובליקה הסוציאליסטית האוזבקית. במהלך הבריחה נחשפה ליא לזוועות המלחמה ולהפצצות ההרסניות של הצבא הגרמני. אביה של ליא, שבפרוץ המלחמה היה באזור אחר של אוקראינה הסובייטית, ברח גם הוא...
סרט תיעודי. הסרט סוקר את עבודתו של מויש ברגובסקי/Moyshe Beregovsky מוסיקאי וחוקר ארצות. הוא נסע לאורכה ולרוחבה של אוקראינה בשנות המשטר הסובייטי וחקר את המוסיקה העממית של יהדות אוקראינה ואף הקליט אותה. ברגובסקי החל את העבודתו בשנות העשרים של המאה העשרים. בעזרת פונוגרף הצליח ברגובסקי להקליט מאות סלילי שעווה עם פולקלור מוסיקלי יהודי. רוב יהודי אוקראינה נרצחו על ידי הנאצים. ברגובסקי עצמו נחשד על ידי השלטונות הסובייטים ונעצר בשנת 1950.