סרט תיעודי שצולם במסגרת התערוכה המוקדשת ליהדות יוון. התערוכה נפתחה במוזיאון ליהדות ביוון ב-26 למאי 2009. הסרט כולל עדויות של ניצולי שואה יוצאי יוון אשר מספרים על חיי הקהילה טרום מלחמה ביוון.
תרבות היידיש אינה קיימת ואינה נחוצה בעיני רבים, אך בעיני רבים אחרים היא תרבות מפוארת שיש לשמור על מורשתה ולהנחילה לדורות רבים. בסרט מוצגות דילמות אלו על במות החזרות להצגות התאטרון בתיאטרון היידישפיל, ברגעי השיא בהצגות ברחבי הארץ, ובאמצעות שותפות הצופים בעלילה ורחשי ליבם. הסרט דן בתרבות היידיש על היבטיה המגוונים מהמטבח היהודי (גפילטע-פיש) ועד לספרות המעמיקה ביותר. את הכמיהה לתרבות הנעלמת מבטא תלמיד ישראלי בן 14 במילים "אחרי שנחשפתי לשפה ולתרבות היידיש אני מצטער שלא דיברתי בשפה הזו מילדותי". לעומתו קשישה באוקראינה נזכרת אחרי עשרות שנים בשיר אידי ששמעה בילדותה מאמה ועכשיו שרים לה שחקנים ישראלים שהגיעו במיוחד לביתה....
סרט תעודה. העיר וילנהש ל טרום המלחמה היתה ביתם ומבצרם של שישים אלף יהודים ושימשה בעבר כמרכז המשגשג של תרבות היידיש, ערש לידתה של הציונות ושל ארגון הבונד הסוציאליסטי היהודי. הסרט סוקר את ההשמדה השיטתית ואת ההרס המוחלט של האוכלוסייה היהודית.
הסרט הוא מסע העוקב אחר התגלגלותו של ניגון יהודי אחד, תפילה עתיקת יומין של פרידה מהגשם - "מוריד הטל" ואחר נדודיה הרבים שהביאוה לבסוף למעמד דרמטי - להיות המנונה של מדינת ישראל. את המלודיה של ניגון זה ניתן למצוא בווריאציות רבות. ביניהן: שיר עם פלמי, נעימה פולנית, מנגינה תורכית, שיר רועים סלאבי, תפילה איטלקית בשבח השילוש הקדוש, שיר עם שוודי בשם "הו, ורמלנד היפה", שיר עם בַּסקי, "העגלה והשוורים" המולדבי, הפתיחה לפואמה הסימפונית "וולטבה" של בדריך סמטנה הצ'כי ועוד. בסרט מתגלה העושר התרבותי-מוסיקלי הזה דרך המפגש עם אלה שיצרו ועדיין יוצרים אותו. אנשים שלמדו את הרפרטואר המוסיקלי עתיק היומין מפה לאוזן וממשיכים את המסורת...
פרק מתוך סדרה בת 6 חלקים העוסקת בקולנוע האילם של אירופה. פרק זה מוקדש לגרמניה ועוסק בקולנוע האילם של רפובליקת ווימאר; קולנוע בעל סגנון ייחודי חוצה גבולות שהיה להשראה עבור אנשי קולנוע רבים בעולם ושגשג עד עליית הנאציזם ועזיבת רבים מן הכשרונות בגרמניה לטובת הוליווד. הסרט סוקר את הסרטים ויוצריהם בהקשר היסטורי ותרבותי והוא כולל קטעים משוחזרים מן הסרטים ופרשנויות מאת אנשי קולנוע מן התקופה. קריינות מאת השחקן הבריטי קנת' בראנה (Kenneth Branagh).
This production features actual newsreal footage — Hitler himself is caught weeping on camera — of concerts led by Blech, Böhm, Furtwängler, Karajan, Knappertsbusch, Krauss, Schillings with Hitler, Goebbels, Berger, Ralf, Rode, Rosvaenge and the Berlin Philharmonic. Performance footage plus newsreels: excerpts from Tell, Meistersinger, the Beethoven Ninth and the Schubert “Unfinished” Symphonies, Karajan, Knappertsbusch, and Krauss during the Third Reich. Determined to present an image of culture, the Nazis were known to turn their art into propaganda; conductors being no exception. Great Conductors of the Third...
סרט תיעודי קצר. אלכס דנציג, יליד פולין , בן לניצולי שואה מפולין. עלה עם הוריו בגיל צעיר לארץ. בבגרותו התגורר בקיבוץ ניר עוז בדרום והפך למדריך ביד ושם. הוא התמחה בפולין. חינך עשרות תלמידים והרצה בקורס מדריכים בפולין ביד ושם. בסרט זה נראה אלכס מסביר מה היא אחריות ומה היא אחריות אישית, כמו כן הוא מסייר עם משלחות נוער בפולין ואף מקריא משיריהם של גדולי המשוררים הפולנים אדם מיצקביץ' והנריק סנקביץ'. הסרט נע בין הסיורים בפולין ובין שגרת היום יום בקיבוץ ניר עוז , השוכן על הגבול. בזמן צילום הסרט היה אלכס אחראי על הבטחון בקיבוץ.
בתאריך7.10.2023 שמחת תורה תשפ"ד, נחטף אלכס דנציג לעזה מקיבוצו, על ידי מחבלי החמאס....
מופע מוסיקלי. מופע תזמורת לקולות השואה, המבוסס על מוסיקה שנכתבה על ידי אנשים יהודים בגטאות ומחנות ריכוז במלחמת העולם השנייה. ד"ר פיליפ קליין/ Dr Philip Klein חקר את המוזיקה, ובחר את השירים שמושרים במופע. העיבוד נעשה על ידי המלחין בחר בשירים והמלחין שרידן שייפריד/Sheridan Sheyfried והמנצח הוא ראסל שלי/Russel Shelly.
סרט תיעודי. סטאלגים הינם ספרוני כיס שעלילתם עוסקת בקצינות אס.אס. מלאות זימה המתעללות מינית בשבויים במחנות. בשנות ה־60, במקביל למשפט אייכמן, מכירת החוברות הפורנוגרפיות הללו שברה שיאים בישראל ומאות אלפי עותקים נמכרו בקיוסקים. מעמדם של הסטאלגים התערער רק לאחר משפט מתוקשר שהאשים את כותביו בהפצת פורנוגרפיה אנטישמית. הסרט חוקר את התופעה, חושף לראשונה את מייסדי הז’אנר, ומציע את הטענה שהשילוב בין פורנוגרפיה לשואה נמצא גם בספרות שואה קנונית ובאזורים נרחבים של ייצוגי השואה בישראל עד ימינו אלה.
הוקרן בפסטיבל היהודי בירושלים, סינמטק