סרט תיעודי, בין הראשונים שעסקו בנושא השואה ועוסק ביתומי מלחמה יהודים, שהוקרן לראשונה בניו יורק בספטמבר 1948, ומאז נחשף להל רק לעתים רחוקות. על פי מבקר הקולנוע ג'ים הוברמן (Hoberman), הסרט עוצב על פי המודל של "ילדים חייבים לצחוק", סרט ביידיש, שהופק לפני המלחמה, אף הוא על יתומים יהודים. הסרט כולל קטעי יומני חדשות, סרטי ארכיון תיעודיים שבהם נראים ילדים המקבלים עזרה מסוכנויות הסיוע, וכן סצינות מבוימות. בכתוביות שלפני הפתיחה רשום: "הסרט הזה הוא על ילדים בבתים ובמחנות בצרפת, שהופעלו בחסות האיגוד היהודי להתנגדות ולעזרה הדדית. הוא הופק בקיץ ובאביב 1946, שנתיים אחרי השחרור, והוא מוקדש לזכרם של מי שמתו כך שילדיהם יוכלו...
סרט תעודי הסוקר את ייצוג דמות האם היהודייה בקולנוע. במאית הסרט מוניק שוורץ גילתה כבר בגיל צעיר סקרנות לכל הנוגע לסתירה בין אימהות יהודיות דומיננטיות ואימהות יהודיות כנועות שהוצגו בקולנוע לבין אמה שלה, ניצולת שואה. כתוצאה מכך, ל"מאמהדרמה" יש מגע אישי המתקיים באמצעות הצגת הרהוריה של שוורץ וראיונות עם הבמאים פול מזורסקי, פול בוגארט ולארי פירס ועם השחקנית לייני קאזאן. בנוסף לשימוש בקטעים מסרטים הוליוודיים ידועים, הסרט כולל גם קטעים מסרטי ארכיון נדירים מימי הסרט האילם, קולנוע אידי וקולנוע ישראלי. הטון של הסרט הוא מהורהר ופחות ביקורתי; הרגעים המסקרנים ביותר באים מן המרואיינים המדברים פה על אימותיהם.
סטירה על עולם הבידור האמריקני. 1959. מקס ביאליסטוק, מי שהיה פעם מלך מחזות הזמר של ברודווי נכשל בכל פעם מחדש. בעזרתו של ליאו בלום, רואה חשבון נירוטי, הוא מתכנן לגייס כספים רבים ולהשקיע רק חלק קטן מהם במחזמר כושל שאיש לא ירצה לראות, ואז לברוח עם הכסף. הוא מחליט להעלות מחזמר בשם "אביב להיטלר" על הפיהרר הנאצי ומגייס לשם כך צוות חסר כל כישורים. בערב הבכורה הבכורה מגיע קהל רב וסקרן והאולם מלא עד אפס מקום. משהו השתבש, המחזמר מתגלה כהצלחה. זוכה פרס האוסקר עבור התסריט.
סרט תעודי העוסק בהתפתחות ההומור היהודי המסורתי בארה"ב; עוקצנות ואירוניה בהומור היהודי, היעדר נושאים כמו מין ומשחקי מילים לעומת ריבוי עיסוק בבני אדם ובמצוקות היהודים, חגיגות פורים, הומור בכתבי שלום עליכם, הגירת קומיקאים יהודים ממזרח אירופה, קטעים מסרטי טרום מלה"ע ה-2 ובזמן המלחמה בהשתתפות קומיקאים יהודים, תרומותיהם של קומיקיאים כמו מילטון ברל, ג'קי מייסון, ג'ואן ריברס, בילי קריסטל, אדי קנטור, פאני ברייס, האחים מרקס, אלן קינג, ג'ק קרטר, גילדה רדנר,
סרט תעודי הסוקר את תולדות הקולנוע האידי בארה"ב ובאירופה בשנים שבין יציאת 'זמר הג'ז' ב- 1927 ועד פרוץ מלה"ע ה- 2 ב- 1939. הסרט מציג קטעים מכמה מ- 300 הסרטים האידיים שנעשו בשנים אלו ומציין את ההקשרים השונים של אותם סרטים. הוא מתאר את הרעיון וההיסטוריה של סרטים אלו שכיום הם מסמך חשוב בהיסטוריה של ההגירה היהודית לארה"ב. קטעים אלו מתארים את חיי המהגרים היהודים בניו יורק, הרבה פעמים חיים של עוני בגטאות חדשים. ישנן מלודרמות על הורים מזקנים וילדיהם שהיו לעורכי דין או רופאים, סיפורים חברתיים על שביתות וטיפוס במעלה הסולם החברתי. שבע מן הדמויות המרכזיות של הקולנוע האידי משתתפים בסרט ומתארים את פעילותם בקולנוע הזה. עם: הרשל...
סרט תעודי העוסק בסיפורו של ולטר זיסקינד (סוסקינד), יהודי-גרמני אשר חי באמסטרדם ואולץ ע"י הנאצים לשמש כראש גירוש היהודים בתיאטרון היהודי בעיר (Hollandsche Schouwburg). תוך שימוש בגרמנית השוטפת שלו וכישוריו כשחקן ואיש עסקים, זיסקינד הצליח להציל כ- 1,000 יהודים, ילדים ומבוגרים, מפני מחנות המוות. הוא עצמו נספה באושוויץ וסיפורו נותר ידוע רק למעטים. באמצעות עדויות מאת אנשי מחתרת שהכירו אותו ומאת חמישה מניצוליו, הסרט משחזר את סיפורו של זיסקינד הלא נודע. הסיפורים משולבים בסרטי ארכיון ומציגים אומץ לב אנושי בזמנים של טרור.
סרט תיעודי סופרת אווה דויטש, ניצולת שואה שברחה בגיל 15 מעיירה בגליציה לאוסטריה. הסרט משלב קטעים מהצגה שמבוססת ספרה של אווה דויטש "האשה מגליציה" שנכתב ע"י בריגיט שווייגר. בתפקיד של אווה, במאית הסרט טופסי קופרס (Topsy Küppers).
יומן חדשות סובייטי (30 אוגוסט, 1941) המתעד אישים יהודים בולטים בברית המועצות חותמים על בקשה הפונה ליהודים בכל העולם לקחת חלק "במלחמה נגד הפשיזם". הפגישה הובילה להקמת "הועד היהודי האנטיפשיסטי" ב-1942. הקבוצה כללה את השחקן סולומון מיכאלס, הסופר איליה ארנברג, הפסנתרן יעקב זקס, המשורר פרץ מרקיש ובמאי הקולנוע סרגיי אייזנשטיין. מיכאלס ומרקיש היו מאוחר יותר קורבן לרדיפות סטלין בשנות ה-40 וה-50. "הועד היהודי האנטיפשיסטי" פוזר ב-1948 וחבריו המובילים נאסרו. הסרט מראה כי המשטר הסובייטי, במטרה למשוך כל מי שאפשר למען המאבק נגד הנאצים, לא נקט במדיניותו הרגילה כלפי מיעוטים אתניים.
סרט תיעודי. ליאוני ברנט/Leonie Brandt היתה שחקנית יהודיה הולנדית שהפכה להיות גם מרגלת עבור שירות הביון ההולנדי, ברגמניה הנאצית. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כמה מהאישים הבולטים בהולנד חששו שליאוני תחשוף את מעשיהם בזמן מלחמת העולם השנייה. הסרט עוקב אחר חייה ומביא קטעים מסרטים בהם שיחקה.