פוסט-טראומה ואהבה בין קורבנות, בסרט עלילתי העוסק באנשי חבל מאזוריה שבצפון-מזרח פולין, ובשני אזרחים פולנים שמנסים לצאת שפויים מספיק בשביל להמשיך אחרי המלחמה. טדאוש הוא חייל בצבא הפולני החופשי שמאבד את אשתו, ניצל בעור שיניו מהכיבוש הגרמני ועכשיו עומד מול בעיה חדשה – הצבא האדום הלא פחות אכזר. במאזוריה פוגש טדאוש את רוזה – אישה מקומית שנאנסה כבר ע"י כל הצדדים בקונפליקט של מלחמת העולם השנייה, אישה פגועה שזקוקה לנחמה. הקיץ של 1945 היה קיץ עצוב.
קורותיה של משפחה יהודית לפני השואה, בתקופת השואה ואחריה. הבן קופץ מרכבת המוות ומצטרף לפרטיזנים. לאחר המלחמה מחפשים הוא ואמו האחר את השנייה. לאחר שהוא מוצא אותה מחליטים הוא, אמו ואשתו הטרייה, דורה, לעלות ארצה. הסרט שצולם במחנה לנדסברג, מחנה העקורים הגדול ביותר בגרמניה שנוהל ע"י הכוחות האמריקאים, לא רק עוסק בנושא העקורים לאחר המלחמה אלא גם נעשה ע"י עקורים.
סרט עלילתי באורך מלא. עורך דין צרפתי מתחקה אחר עברה של אמו. באמצעות חפצים בדירתה הוא מגלה את עברה במלחמת העולם השנייה , כיצד נישאה וגידלה את ילדיה מבלי שיידעו עליה ועל מה שעבר על משפחתה. אמו של ויקטור מעולם על עברה ועל עברם של הוריה. העמימות המכוונת הזאת הופכת את ויקטור לצייד זיכרונות אובססיבי. ספרים, רשימות ותצלומים מאיימים לקבור אותו ואת חיי משפחתו.
הסרט מבוסס על הרומן האוטוביוגרפי של ז'רום קלמנט שנקרא Plus Tard . ז'רום היה אחד מאנשי התרבות הבולטים בצרפת ואיש תקשורת ידוע.
ירדנה קצין (תרזה ליפניקר) נולדה בעיירה Bekescsaba בהונגריה, בשנת 1937. בזמן הכיבוש הגרמני, באפריל 1944 גורשה עם הוריה ומשפחתה אל מקום הריכוז של יהודי המקום וכפרי הסביבה במחסן טבק בשולי העיירה. במהרה הועלתה המשפחה אל רכבת הגירוש לאושוויץ. בערב היום השני למסע נפתחו הקרונות ללינת לילה על הרציף בעיר Debrecen. למחרת הועלו שוב המגורשים, ואז נותקה הרכבת באמצעה לשני חלקים, מחצית אחת המשיכה לכיוון אושוויץ והמחצית השניה בה הייתה המשפחה, שינתה כיוון אל גבול אוסטריה למחנה שטראסהוף (Strasshof).
מבוסס על סיפור אמיתי והוא מספר על מקרה שהתרחש באפריל 1945 בעיירה גרמנית קטנה. לאחר ששנים לא ראו התושבים רכבת העוברת בעיירה, הגיעה לפתע רכבת קרונות בקר עמוסה אסירי מחנה ריכוז. לפי הוראות קציני ס"ס, שלושה קרונות נותקו מן הרכבת שהמשיכה בדרכה ונשארו לעמוד במקום תחת שמירה של מספר חיילים. בפנים היו כ-300 אסירים מורעבים ומותשים. הסרט מתאר את ההתרחשויות בעיירה באותם שלושה ימים ומתמקד באנה, בתו הצעירה של בעל האכסנייה המקומית, שהאידיאלים בהם האמינה התנפצו כשהיא נאלצה להתעמת עם המציאות, לא רק של המשטר, אלא גם של משפחתה ושכניה שהיא חשבה שהכירה. כשקולות הקריאה לעזרה והבכי של האנשים הנעולים בקרונות רודפים את תושבי העיירה יומם...
דרמת מלחמה המבוססת על רב המכר האוטוביוגראפי מאת דיויד וסטהיימר (David Westheimer), לשעבר טייס חיל האויר האמריקאי אשר שהה יותר משנתיים במחנה שבויים באיטליה לאחר שמטוסו הופל. הסרט, עם פרנק סינטרה בתפקיד הראשי, עוסק בבריחת שבויי מלחמה של בנות הברית ממחנה מעצר. איטליה 1943. הגרמנים באיטליה נסוגים צפונה בעקבות פלישת בנות הברית לדרום איטליה. שומרים איטלקים נוטשים את עמדותיהם במחנה ואסירים אמריקאים ובריטים מנצלים את המהומה לבריחה מן המחנה, אך נתפסים בבריחתם ע"י כוחות גרמנים שמעמיסים אותם על רכבת בדרכה למחנה ריכוז. בהנהגת טייס אמריקאי, קולונל ג'וזף רייאן, האסירים משתלטים על הרכבת ומשנים את כיוון מסלולה לשווייץ.
דרמה המתרחשת בזמן הכיבוש הנאצי של פולין ועוסקת ביהודיה אוסטרית, רוזה, המוצאת מקלט בביתו של איכר קתולי ובמערכת היחסים התלותית-כפייתית הנוצרת בין השניים שכל אחד מהם בא מרקע תרבותי שונה. מועמד מטעם מערב גרמניה לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.
ראיון שערך קלוד לנצמן (Claude Lanzmann) עם יהודה לרנר, ממורדי סוביבור (Sobibor), בזמן הכנת הסרט "שואה" (1986). לנצמן החליט להפיק סרט שלם אשר במרכזו ראיון עם לרנר כיוון שחשב שלא ייתכן שההתקוממות בסוביבור תוזכר רק ברגע אחד של "שואה" וראוי להקדיש לנושא סרט שלם. הראיון נערך בפולין, ביילורוסיה וסוביבור. לרנר, המתגורר היום בישראל, מספר את סיפורו בשפתו - עברית. הוא מדבר בסרט על ההתקוממות, על עצמו ועל האחרים שכבר אינם בין החיים. בדומה ל"שואה", אין שימוש בתצלומי וסרטי ארכיון. מקומות ההתרחשות אשר נראים בסרט צולמו ב-2001. בסוף הסרט מקריא לנצמן את רשימת הטרנספורטים המלאה לסוביבור. במרכז הסרט עדותו של לרנר - המרד והבריחה...