סרט תיעודי. סיפור חייו המופלא של יורם גרוס, חלוץ האנימציה בישראל, משנות ילדותו בפולין תחת הכיבוש הנאצי, ועד לעלייתו לישראל, בה החל ליצור סרטי הנפשה אמנותיים, סרטי הסברה ופרסומות. סרטו "בעל החלומות" היה לסרט האנימציה העלילתי הראשון שייצג את ישראל בפסטיבל קאן, ובאוסטרליה. על סדרת סרטיו המפורסמת, "בלינקי ביל", זכה באות הכבוד הגבוה של אוסטרליה.
סרט תעודה קצר זה מציג את עבודתו של ארתור שיק (Szyk) (1894 עד 1951), אומן, אקטיביסט וקריקטוריסט פוליטי של מלחמת העולם השנייה לקבוצת תלמידים ומורים בבית הספר התיכון מרסר איילנד בסיאטל, וושינגטון. ארווין אונגר (Ungar), מנהל אגודת ארתור שיק, מעודד את התלמידים לשתף את חבריהם בתגובות לעבודה מלאת החיים, מעמיקה וראויה לדיון כיום ממש כפי שהייתה בתקופה בה נוצרה.
סרט טלוויזיוני קצר, כתבת טלויזיה המביאה ראיון עם הילדה טאוסינג פרידמן (Taussing Friedman), אשתו של האמן וניצול השואה דוד פרידמן (David Friedman). פרידמן היה רב-אמן לפני מלחמת העולם השנייה והשואה. באוקטובר 1941 גורש מפראג לגטו לודז' ומשם לאושוויץ- בירקנאו ולגלייויץ I (Gleiwitz I). הוא שרד את צעדת המוות למחנה הריכוז בלכהאמר (Blechhammer) בשלזיה העילית, משם שוחרר ב-25 בינואר 1945 על ידי כוחות סובייטים. בשנת 1949 ברח מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית לישראל ומאוחר יותר היגר לארצות הברית. הכתבה מביאה גם ראיון עם מיוריאל ניז'ני-הלפמן ( 2002-1934), שמפורסמת בעיקר בזכות שטיחי הקיר שיצרה, בהם היא מתארת דמויים מן השואה.
סרט תיעודי, עדות. ריאיון עם הילדה טאוסניג-פרידמן (Taussing-Friedman), אשתו של האמן ניצול השואה דויד פרידמן, שהיה אמן חשוב לפני מלה"ע ה-2, גורש לאושוויץ באוקטובר 1941. הוא שרד את צעדת המוות למחנה הריכוז בלכהמר (Blechhammer) בשלזיה העילית, שם הוא שוחרר ב-25.1.1945 על ידי הצבא הסובייטי. ב-1949 הוא נמלט מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית לישראל, ואחר כך היגר לארה"ב.
סרט תיעודי. מאייר (Mayer) נולד ב-1916 בעיירה קטנה, אופטוב (Opatow), סיים שבע שנות לימוד בבית ספר פולני ובגיל 17 היגר לקנדה. לפני יותר מעשרים שנה, אחרי שיצא לגמלאות, הפצירה בו בתו, ברברה קירשנבלט-גימבלט (Kirshenblatt-Gimblett) לספר ולצייר את זיכרונות ילדותו. הציורים שעלו מדמיונו היו מעבר לכל הציפיות, ואפילו ציפיותיו שלו. הזיכרון הצילומי של מאייר אפשר לו לשחזר לפרטי פרטיהם את החיים היהודיים באופטוב כפי שהייתה לפני המלחמה.
סרט אנימציה קצר זה מתאר עבודת אומנות מרגשת של מנהיג נערץ/ אומן חזותי בשם טוד ואטרס (Todd Vaters) וביצוע קסום של ההימנון הלאומי "התקווה", המושר בעברית על ידי טוד. הסרט "שבור לב" זכה לאחרונה במקום שני בתחרות הסרט הקצר שנערכה במוזיאון השואה בלוס-אנג'לס.
סרט דרמה קצר ע"פ סיפור "מומיק" מתוך ספרו של דוד גרוסמן "עיין הערך אהבה". הילד שלמה מוקף בתעלומות: תוכנית מוזרה בשם "המדור לחיפוש קרובים" לה הוא נדרש להאזין, סיפורים על "ארץ שם" מסתורית, תלאים צהובים שהוא מוצא, מספר בלתי מחיק על היד של סבא שלו, שלא מתקשר עם הסביבה אך מסתבר כי היה סופר ידוע בעברו. יותר מכל מטרידה אותו החיה הנאצית, שהוריו לא מספקים לו עליה שום מידע פרט לכך שהיא יכולה לצאת מכל חיה, אם מאכלים אותה באוכל נכון. שלמה מגדל את החיה הנאצית במרתף, לשם כך הוא מאכיל חיות רבות, אץ שום חיה נאצית לא יוצאת. לבסוף, הוא מאמים כי אולי מפגש בין סבו - "יהודי אמיתי" לבין החיות יוליד את החיה הנאצית ויפתור את התעלומה.
סרט תיעודי המציג את ארתור שיק (Arthur Szyk), שהיה גרפיקאי, מאייר ספרים, קריקטוריסט, ומעצב במה בעל שם בינלאומי. שיק התפרסם, בין היתר, בזכות הקריקטורות שלו שהופיעו בבריטניה ובארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה. שיק היה פטריוט יהודי-פולני, והציג את השקפת עולמו בשתי עבודותיו האלמותיות "ההגדה" ו-"תקנון קאליש". הוא תמך בישראל באופן פעיל. בזמן המלחמה מצא שיק מקלט בארצות הברית והפך לפטריוט אמריקאי. מאוחר יותר, יצר שיק סידרת ציורים: "וושינגטון ותקופתו" ו"הכרזת העצמאות" העבודות, המוכרות בכל העולם, תלויות על קירותיו של ספריית הקונגרס בוושינגטון הבירה.