סרט תיעודי. אליס וברני היו נאהבים צעירים בהולנד בזמן מלחמת העולם השנייה. השניים נפרדו כשאליס ומשפחתה הסתתרו. לפני פרידתם הבטיחו השניים כי יכתבו זה לזו יומנים ויעבירו אותם אחד לשנייה על ידי אנשי קשר. ברני נעלם במהלך המלחמה ואיש הקשר לא מצא אותו בביתו. אחרי המלחמה המשיכה אליס להתיצב כל יום שלישי בכיכר בה קבעו, בטוחה כי ייפגשו שוב. לאחר זמן מה הבינה כי ברני לא ישוב עוד. בהמשך התאהבה בחייל בריגדה והשניים קבעו להינשא. ביום החתונה היא קיבלה חבילה ובה יומנו של ברני. היא מעולם לא קראה בו ועלתה לארץ ישראל כשהיומן במזוודתה. לאחר שישים וחמש שנים החליטה לפתוח את היומן , ויצאה במסע איתור גורלו של אהובה, ברני. מבוסס על הספר...
סרט עלילתי באורך מלא. יהודייה באה בימים בעיירה באוקראינה, הכבושה בידי הנאצים, כותבת מכתב דמיוני לבנה הפיזיקאי , המתגורר הרחק ממנה. במכתב היא מספרת לו על חייה, על יחסיה ואהבתה אליו ועל הימים היפים והקשים של חייה. על המצוקה שבה היא שרויה, אכזריות הכובש, השמחה לאיד ותאוות הבצע של שכניה. היא מנסה לשמור על צלם אנוש באותם ימים קשים.
הסרט מבוסס על פרק בספרו של וסילי גרוסמן "החיים והגורל". הספר עוסק בקרב סטלינגרד.
סרט תעודי אשר במרכזו מכתב פרידה שכתבה ב-24.8.42 אם, ואלי אולנדורף (Valli Ollendorf) לבנה, אולריך (Ulrich) זמן קצר לפני מותה במחנה טרזין בזמן מלה"ע ה- 2. המכתב שאבד במשך 50 שנה הגיע לייעדו רק ב- 1985 כשהבן היה כבר בן 79. השפעת המכתב - הבעת האהבה והמסירות שבו, העידוד להאמין ברוח האדם ולחיות חיים של אהבה אפילו בזמנים קשים - נגעו ללבם של בני המשפחה אשר הבינו שמדובר ביותר ממכתב אישי. עם מותו של הבן הוחלט, בעצתו של רב, לפרסם את דבר המכתב. קריינות מאת השחקנים ליב אולמן ומרטין שין. בהשתתפות אן אולנדורף (Anne Ollendorff).
סרט תעודי המתאר את החיפושים אחר שרידיו האבודים של ארכיון עמנואל רינגלבלום, ממקימי מוסדות העזרה היהודית בגטו וורשה והאיש אשר תיעד את ההתרחשויות בגטו והטמין את היומנים בתוך כדי חלב באדמת הגטו. 60 שנה לאחר המרד, הסטודנט אורי מינצגר והגאולוג הפרופ' יעקב קארץ' יוצאים להתחקות אחר שרידי הארכיון. הם חופרים בטכנולוגיה עדכנית, באזור הגטו שהיום שוכנת בו שגרירות סין. אף שסיכויי ההצלחה היו גבוהים, עדיין לא נמצא חלק מארכיון רינגלבלום.
סרט זכרון אישי ובו תיעוד של רנה (יהודה) רכניץ נולד ב1921, מילדותו בצ'כיה, מוראותיו בשואה ועד עלייתו ארצה. כמו כן כולל הסרט מסע שורשים לצ'כיה, שלו ושל בני משפחתו.
סרט תיעודי קצר על הכנר ג'ו פיינגולד. בגיל 91, ג'ו פיינגולד מתקשה לנגן ולכן מחליט לתרום את הכינור שליווה אותו כמעט כל חייו. הכינור מגיע לידיה של בריאנה בת ה-12, שחשה צורך לפגוש את האיש ששינה את חייה. המוזיקה מחברת מיד בין השניים שהגיעו לכאורה מעולמות רחוקים: הוא, ניצול שואה שגדל בבית מוזיקלי והיא – בתם של מהגרים שגדלה בבית חד הורי בברונקס. המוזיקה היא גם החיבור החזק ביותר של שניהם לחיים.
A short documentary film - A 91-year-old Holocaust survivor , Joesph Feingold, donates his violin to an instrument drive, changing the life of a 12year-old schoolgirl from the Bronx and unexpectedly, his own.
כתבת טלוויזיה. שודרה בתוכנית "חדשות היום" של ערוץ ישראל פלוס (ערוץ 9) בתאריך 12.4.18. בכתבה דיווח על תערוכת "מכתבים מהשואה 1939" המוצגת ביד ושם. בכתבה מתראיינו בטי קצין רוזנבאום, בת 76 , מזכרון יעקב, שמשפחתה הוסתרה מהנאצים עד סוף המלחמה. כמו כן מתראיינת אוצרת התערוכה, יונה קובו, מיד ושם.
כתבת טלויזיה על תחקיר של תלמידי בית הספר ליאו בק בחיפה, על הולנד בממלה"ע ה-2 שהביא למפגש עם חסידית אומות האולם אסתר גרינברג-בוסביין (בואסוויאן) (Esther Boissevain Grinberg). הכתבה שודרה בערוץ 1 ב-04.07.2012.