סרט תעודה זה מביא דוחות של קורט הייפלה, אשר היה במועצת הכנסייה וראש עיריית הוהבאך. כילד למד בחברת תלמידים יהודים. בעזרת הדוחות שלו שמתייחסים לעיר ולבית הקברות היהודי בעיר, קם הסיפור לתחייה.
סרט תיעודי על מפגש השבועי בהתקיים בעיר נורדן, גרמניה, לזכר יהודי העיר שנספו בשואה. במפגש הזה השתתפו יוצאי נורדן, ניצולי שואה שהגיעו עם משפחותיהם. הטקס התקיים בבית הקברות יהודי, העדות היחידה שנשארה מקהילה יהודית
סרט תיעודי. סרט דוקומנטרי הבודק את מושג השנאה דרך שלושה נרטיבים מחייה של הבמאית. הראשון עוסק בטיול שערכה עם אביה לגרמניה בה נולד וממנה נמלט במלחמת העולם השנייה, השני בשנאה ובגזענות שמלווים את סיפוריהם של פליטים ואפרו-אמריקאים בניו יורק העיר בה היא מתגוררת והשלישי בשנאה בין הפלסטינים לישראלים בארץ ישראל למרות הסכמי השלום. הסרט מלווה בראיונות עם אנשים מכל צדדי העימות והקונפליקט שמספרים מנקודת מבטם על השנאה האנושית שמתגברת ועוברת בין דורות.
הסרט זכה בפסביטבלים הבאים:
פסטיבל הסרטים בירושלים
פרס סליל הזהב לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר.
פרס האקדמיה האוסטרלית לקולנוע וטלוויזיה לעריכה הטובה ביותר...
כתבת טלוויזיה. שודרה במסגרת התוכנית "שישי" ברשת 13 בתאריך 14.4.23 . חן זנדר מלווה את יונתן מטיוס, ראש מדור תצלומים בארכיון יד ושם, לחדר קור בו מאוכסנים תצלומים נדירים מתקופת השואה, בין היתר גם אלבום אושוויץ. בכתבה מוצגים תמונות נדירות שצילמו הגרמנים מפרעות ליל הבדולח. כמו כן מתראיינות בכתבה האחיות התאומות רגינה שטייניץ ורות מלין. יונתן מסביר על חשיבות התצלומים הנדירים ועל תנאי השימור הקפדניים.
עדות. מארי נולדה בשנת 1912 בעיר טרנוב/Tarnov שבפולין. היא גדלה בברלין שבגרמניה. לאחר חקיקת חוקי נירנברג ב1935 החלו חיי היהודים בגרמניה בכלל ובברלין בפרט להיות קשים מנשוא. המצב הורע עוד יותר לאחר מאורעות ליל הבדולח ב9 בנובמבר 1938. עקב כך חיפשו מארי ובני משפחתה דרך להימלט מגרמניה הנאצית. בסופו של דבר הצליחה מארי להשיג ויזה לברזיל. בתאריך 7 בדצמבר 1939 הגיעה מארי לחוף מבטחים בריו דה ז'נירו. כחודש לאחר הגעתה הגיעה גם אמה. מארי לא למדה את השפה הפורטוגלית באופן מסודר אלא ממה ששמעה ברחוב. מארי מספרת על תולדות משפחתה, בגרמנית רהוטה ובאנגלית.
סרט תיעודי קצר. תולדות הקהילה היהודית בהפולנית עיר ביטוםQBytom שבאזור שלזיה עילית. סיפור הקהילה היהודית בעיר מאז המאה הארבע עשרה ועד מלחמת העולם השנייה, וכן מהתקופה של אחרי המלחמה ועד היום. בימי האימפריה האוסטרו הונגרית, תחת בית הבסבורג ניתן צו שחרור בתחילת המאה התשע עשרה. הקהילה שגשגה, נבנו בתי כנסת , חנויות ושירותים קהילתיים כגון בית קברות יהודי. היהודים היו אף חברים במועצת העיר. בין היהודים לגרמנים תושבי העיר שררו יחסים טובים בדרך כלל. למצב טוב זה תרמה גם האמנה להגנה על המיעוטים שהתקבלה בשנת 1922. לאחר ליל הבדולח נשלחו יהודים מהעיר למחנה הריכוז בוכנוולד. במהלך המלחמה נשלחו היהודים למחנה השמדה אושוויץ. בתקופה...
עדות. עדותו של צבי כהן (נולד כהורסט קון), חבר קיבוץ מעברות, יליד שנת 1931 ברלין. צבי מספר על ילדותו בגרמניה, לפני עליית אדולף היטלר לשלטון, ולאחריה, החיים תחת חוקי נירנברג, בעת ליל הבדולח 1938, ובמהלך מלחמת העולם השנייה. בתאריך 7/5/43 גורשו צבי והוריו למחנה הריכוז טרזינשטאט. בפברואר 1945 הועלו צבי והוריו על הרכבת מטרזינשטאט לשווייץ וניצלו.
העדות שודרה לראשונה ביום הזכרון לשואה ולגבורה 21/4/20.
סרט תיעודי. הסרט , משולב בקטעי דרמה מומחזים, מתאר את האודיסאה של מנפרד וייל ז"ל, צייר יהודי, שהשתמש בטריקים, בחוצפה ובמשחק על מנת לברוח ממחנות ריכוז ולשרוד בזמן השואה. הוא נשלח לכמה וכמה מחנות ריכוז בצרפת, משם ברח לבלגיה, וגם לשוויץ. גם בשוויץ נכלא במאסר. וייל סרב להיכנע לפחד וללחץ ודבק ביצר ההישרדות. לאחר המלחמה המשיך לצייר, בעיקר במוטיב אחד- נשים, והאהבה לנשים. הסרט עוקב אחר חזרתו של וייל, ביחד עם אשתו עליזה, למקומות שהיו תחנות חייו בזמן מלחמת העולם השנייה.