שילוח, רכבת Da 6 מ - Frankfurt am Main, Frankfurt a. Main (Wiesbaden), Hesse-Nassau, גרמניה ל - Lodz, גטו, פולין ב- 20/10/1941

רכבת הגירוש "Da 6" מפרנקפורט לגטו לודז' הייתה רכבת השילוח הראשונה שיצאה מן העיר. יאקוב שפרנגר (Jakob Sprenger), הגאולייטר (מנהיג מפלגה נאצית מקומי) של הסה-נסאו (Hesse-Nassau), שאף שהמחוז שלו, ובייחוד פרנקפורט, יהיו "חופשיים מיהודים" (judenfrei) בהקדם האפשרי. ברכבת שולח השילוח הראשון מפראג ללודז' ב-16 באוקטובר 1941, ומשם היא הוחזרה ריקה לפרנקפורט-דרום דרך ארפורט (Erfurt) ב-20 באוקטובר 1941; רישום הרכבת בנסיעה זו היה: "LpDa102". מיד אחר כך יצאה הרכבת מפרנקפורט והגיעה ללודז' למחרת, ב-21 באוקטובר 1941. והנסיעות האלה אירעו לפני ועידת ואנזה, שנערכה בינואר 1942. ביצוע השילוח הזה היה כאוטי יותר מן השילוחים הבאים, ושלא כמו בשילוחים הבאים, לשילוח הזה סייעו אנשי ס"א מקומיים.

ברשימות גסטפו פרנקפורט נרשמו 1,125 שמות המגורשים שגורשו בשילוח זה, השילוח הראשון מן העיר. למעשה, באוקטובר גורשו מפרנקפורט ללודז' 1,180-1,113 יהודים. בין המגורשים היו משפחות שלמות על ילדיהן, קשישים בני 65 ומעלה וותיקי מלחמת העולם הראשונה. במבצע נפרד שנעשה בעקבות הוראה חשאית שהורה גסטפו דיסלדורף ב-11 באוקטובר 1941, גירש גסטפו פרנקפורט גם עובדי עבודת כפייה יהודיים שעבדו בתעשיית החימוש הגרמנית. הוראה זו הפרה את הנחיות הגירוש שהנחה ה-RSHA, והיא הכעיסה את ראשי התעשייה, שכן הם לא רצו לאבד את כוח העבודה הזול שנהנו ממנו.

הגירוש הראשון מפרנקפורט הפתיע את היהודים. הניצולה לינה כץ (Lina Katz) עבדה בקהילה היהודית ממאי 1937 עד שילוחה לטרזיינשטט באוגוסט 1942, ולימים כתבה בזיכרונותיה שהשמועות על השילוח הקרב נפוצו רק אחרי שהגסטפו בראשות קצין המשטרה ארנסט גרוסה (Ernst Grosse) הורה לקהילה לארגן מחדש את כרטסת חברי הקהילה. זמן קצר אחר כך קיבלה הקהילה היהודית רשימה ובה כ-1,200 שמות. ב-17 באוקטובר 1941 זומנו לגסטפו הרב לאופולד נויהאוז (Leopold Neuhaus) וחברי הנהגת הקהילה; הגסטפו דרש מהם לפרסם הכחשה פומבית של השמועות בנוגע לשילוח הקרב, ואיים להעניש אותם אם לא יקיימו את דרישתו. ואכן, הוראה זו קוימה במהלך תפילת השבת שלאחר הזימון. ביום ראשון בשבוע שלאחריו, ב-19 באוקטובר, נכנסו אנשי ס"א לדירותיהם של היהודים בלא התראה. לינה קץ מספרת בזיכרונותיה מ-1961: "ביום ראשון ב-7:00 בבוקר הוצאו מבתיהם האנשים שברשימת הגסטפו שבידי הס"א. הם קיבלו זמן קצר מאוד לארוז כמה דברים תחת השגחתם [...]". הניצול פרידריך (פריץ) שפרנק (Friedrich (Fritz) Schafranek) סיפר ב-1998 שהגסטפו נתנו לו ולמשפחתו שעתיים להתכונן, ושאביו, "[...] ברגע שבו נעצרנו, היה אדם שבור". וכך נכתב בדוח מ-16 באוקטובר 1941 שכתב האחראי הרשמי לפעולת הס"א: "סילוק 1,000 יהודים ביום ראשון, 19 באוקטובר 1941, מפרנקפורט שעל נהר מיין לגטו לודז' (Litzmannstadt). גם הפעם הס"א מספק 250 אנשים ראויים וטובים. ביגוד: מדים עם אקדח [...]. אחרי רישום הדירות וכו', יילקחו היהודים לאתר הכינוס במרתף השוק הסיטונאי. מותר להם לקחת 100 ר"מ [רייכסמארק] ו-100 ק"ג; מזון וכו' יימסר ל-WHW [Winterhilfswerk, מפעל הסיוע הנציונל-סוציאליסטי]". בדוח נוסף מ-21 באוקטובר 1941 כתב ראש ה- SA-Sturmbann III/63: "180 אנשי יחידה 63 הגיעו לפלמנגרטן (Palmengarten) ב-19.10.41 ב-5:30 בבוקר לפי ההוראות". כשהמגורשים הגיעו לגטו, גסטפו לודז' דרש למסור לידיו את 100 הרייכסמארקים שהותר לכל אדם לקחת אתו. רוב היהודים המגורשים התגוררו ברובע המגורים היוקרתי בפרנקפורט, הווסטאנד (Westend). לנוכח מיקום גיאוגרפי זה היסטוריונים - למשל וולפגנג ויפרמן (Wolfgang Wippermann) ומוניקה קינגרין (Monica Kingreen) – מדגישים את האינטרסים הכלכליים הנציונל-סוציאליסטיים שהניעו את השילוח. המגורשים הוצאו מדירותיהם או מאחד מ-300 "בתי היהודים" ("Judenhäuser") – לדוגמה: הבית בגאושטרסה (Gaustrasse) 14 - שכמה מגורשים אולצו לעבור אליהם לפני כן. כפי שאירע גם בערים אחרות, מספר ניסיונות ההתאבדות בקרב הקהילה היהודית בפרנקפורט עלה לפני הגירוש. כל היהודים שגורשו מגרמניה הוכפפו אוטומטית לתהליך הנישול. הם נדרשו למסור לרשויות את מפתחות דירותיהם. המחלקה לענייני יהודים בגסטפו (Judenreferat) בראשות ארנסט גרוסה חיפשה בבתיהם ובמטעניהם והחרימה כל דבר ערך שמצאה. אחר כך נחתמו הדירות. על פי הנחיות הגסטפו נדרשו היהודים לתלות סביב צוואריהם שלט, ובו נרשמו שמם, תאריך לידתם ומספר הגירוש. המשפט האחרון בהנחיות איים להעניש כל מי שיתנגד להן. במסר מגסטפו פרנקפורט לאנשיו נכתבו ההנחיות הבאות: "עליכם לבצע את ההוראה הזאת לפי המידה הנחוצה של קשיחות, תקינות ודייקנות [...] היהודים ינסו להשפיע עליכם בבקשות או באיומים. הם עלולים גם לגלות עקשנות. אל תניחו להם להשפיע עליכם בכל דרך אפשרית"....