שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 16/11/1943

בישיבה שנערכה ב-18 במאי 1943 בלשכה המרכזית באמסטרדם דנו בהרחבה כיצד יש להתייחס ליהודים אלו; בין המשתתפים בישיבה היו וילהלם צפף (Wilhelm Zöpf), פרדיננד אאוס דר פינטן (Ferdinand aus der Fünten), הרופא בדרגת ס"ס-שטורמבנפירר אדוארד מאייר (Sturmbannführer Eduard Meyer) ואחרים. באותם ימים עסקו בנושא זה גם בתחומי הרייך: ב-21 במאי 1943 העביר רולף גינטר (Rolf Günther), סגנו של אייכמן במחלקה לענייני יהודים ולענייני פינוי (IVB4) ב-RSHA, פקודה לגרש למזרח או לגטו טרזיינשטט את כל היהודים שנשארו בתחומי הרייך, למעט בני זוג יהודיים שהיו נשואים "נישואי תערובת".
עד ספטמבר 1943 מיצו הנאצים במידה רבה את הצורך בפעילותה של המועצה היהודית ולא נדרשו לה עוד: למעשה, כבר בחודש מאי דרש ממנה הסיפ"ו (משטרת הביטחון, SIPO - Sicherheitspolizei) למסור לידיו 7,000 מעובדיה, ובערב ראש השנה תש"ד, 29 בספטמבר 1943, נעצרו כ-2,000 יהודים באמסטרדם - ובהם חברי המועצה היהודית ומנהיגיה - ונשלחו לווסטרבורק, וכך חדלה המועצה להתקיים. באותה פשיטה נעצרו גם רוב היהודים שעבדו בתעשיית היהלומים ועד אז היו פטורים מגירוש. תחילה הם הובאו לתאטרון ההולנדי (Hollandse Schouwburg), תאטרון לשעבר ששימש אתר כינוס. על פי ההיסטוריון לואיס דה יונג (Louis de Jong), היהודים הועברו באוטובוסים של חברת התעבורה העירונית הציבורית (Gemeentelijk Vervoerbedrijf) באמסטרדם אל תחנת רכבת תפעולית; תמורת העברתם קיבלה החברה 155 גילדר. מתחנת הרכבת גורשו היהודים לווסטרבורק ברכבות נוסעים בשני שילוחים נפרדים.
כ-3,000 יהודים שהיו להם אשרות הגירה לארץ ישראל נכלאו בווסטרבורק ובפוכט (Vught) ונרשמו ב"רשימות ארץ ישראל". הכוונה הייתה להחליפם בגרמנים (טמפלרים) שהתגוררו בארץ ישראל ושהו במעצר, ולשם כך היה צורך להעבירם למחנה הריכוז ברגן בלזן (Bergen-Belsen) שבגרמניה, אלא שבסתיו 1943 בוטלו 38 מ-40 רשימות ארץ ישראל. ב-10 בנובמבר כינס אייכמן ישיבה שבה השתתפו ראש המחלקה לעניינים יהודיים ב-RSHA בהולנד, וילהלם צפף (Wilhelm Zöpf); מפקד הסיפ"ו-ס"ד שהחליף את הרסטר בספטמבר 1943, אריך נאומן (Erich Naumann); ומפקד מחנה וסטרבורק, אלברט קונרד גמקר (Albert Konrad Gemmeker). בישיבה זו נקבע כי לשילוח שיֵצא מווסטרבורק לאושוויץ יצורפו 400 יהודים שנועדו להשתתף בתכנית החילופים עם הגרמנים ששהו בארץ ישראל, וכן 600 "מקרים פליליים" (Straffällige) – רובם אנשים שנתפסו במחבוא....