שילוח מ - Westerbork, מחנה, הולנד ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 10/08/1942

את השילוח שיצא ב-10 באוגוסט 1942 ארגנה המחלקה לענייני יהודים של ה-RSHA (המשרד הראשי לביטחון הרייך, Reichssicherheitshauptamt) בהולנד. מפברואר 1942 עד סוף הגירושים מהולנד עמד בראש מחלקה זו וילהלם צפף (Wilhelm Zoepf), אך באוגוסט 1942 החליף אותו אריך רַיאקוביץ (Erich Rajakowitsch), ולכן הוא היה האחראי לשילוח זה.
ליהודים נמסרו הודעות על יציאה לשירות עבודה בגרמניה, אך רק מעטים מהם התייצבו לקריאה ולפיכך הוחלט לערוך מצוד. ב-6 באוגוסט 1942 הורה הס"ד בהאג לאורפ"ו(משטרת הסדר הגרמנית, ORPO - Ordungspolizei) לערוך פשיטה באמסטרדם. האורפ"ו בפיקודו של רוברט ויפרכט (Robert Wieprecht) הסתייע בבטליון המשטרה המקומית באמסטרדם. ראש הלשכה המרכזית להגירת יהודים, פרדיננד אאוס דר פינטן (Ferdinand Aus der Fünten), פיקד על פשיטה זו, שהחלה בשעת בוקר מוקדמת ונתפסו בה ברחובות או בבתים 2,200-1,600 יהודים. כמה מהם נלקחו לנקודת הכינוס, תאטרון לשעבר באמסטרדם שנקרא הולנדסה סחוובורך (Hollandse Schouwburg), ואחרים הובאו לחצר הלשכה המרכזית ושהו שם בלילה. 600 מהם גורשו מתחנת הרכבת המרכזית באמסטרדם לווסטרבורק.
דוד ואסתר ון פראך (David and Esther van Praag) כתבו על הגירוש מאמסטרדם לווסטרבורק במכתב האחרון ששלחו למשפחתם מווסטרבורק, ב-9 באוגוסט 1942: "בשישי בלילה [7 באוגוסט 1942] בחצות נלקחנו בחשמלית לתחנה המרכזית, ובערך ב-3:00 הגענו להוכהלן (Hooghalen). ברכבת ישנו היטב, הקרונות מודרניים ויפים, המושבים מרווחים. גם אס [אסתר] הצליחה להחזיק מעמד. ההצהרה הרפואית שלה לא התקבלה, וגם תפקידי הדתי לא זיכה אותנו בפטור משילוח זה. עכשיו מאוחר מדי לכך". דוד ון פראך גם כתב על השילוח שהיה אמור לצאת למחרת, ושמח שזה יהיה "השילוח הראשון שיישא אתו ספר תורה גדול". מכתב אחרון זה, שבו מבטאים דוד ואסתר את תקוותיהם, מעיד שהמגורשים לא ידעו מה מצפה להם....