ב-19 בנובמבר 1943 החלו להתפשט במחנה וסטרבורק שמועות על שילוח למחנה הריכוז ברגן-בלזן, וזמן קצר אחר כך הוכרז שב-23 בחודש יֵצא גירוש למחנה.
איש מן האסירים ששהו בווסטרבורק ועמדו בקריטריונים לשילוח לברגן-בלזן לא התנדב לשילוח. לאחר שסלוטקה אילצה את האסירים המתאימים להירשם, הוכנה רשימת השילוח יום לפני יציאתו המתוכננת, ובה כ-1,000 יהודים. ב-23 בנובמבר המגורשים היו מוכנים לשילוח, ולמחנה הגיעה רכבת נוסעים שהורכבה מקרונות המחלקה השלישית. פיליפ מכניקוס (Philip Mechanicus), עיתונאי שהיה כלוא בווסטרבורק, כתב שזו הייתה רכבת עם "קרונות נוסעים אמתיים, ליהודים, כאילו עמדו לצאת למסע תענוגות". אלא שאז הוקפאה יציאת השילוח (Waggonsperre), על המחנה הוטל הסגר (בעקבות התפשטות מחלת הפוליו), והוכרז שהשילוח לא יֵצא ושיש לחזור לעבודה. בערב יצאה הרכבת ריקה מווסטרבורק, וב-11 בדצמבר הודיע צפף לזיגפריד זיידל (Siegfried Seidl), הממונה על היהודים הזרים בברגן-בלזן, שהשילוח מווסטרבורק יידחה כנראה ל-11 בינואר 1944.
ב-11 בינואר, אחרי שבוטלו הקפאת השילוח וההסגר, נלקחו המגורשים בשילוח ההמוני הראשון לברגן-בלזן....