במרס 1942 העביר ה-RSHA למשרדי הגסטפו המקומיים הנחיות בנוגע לגירוש יהודים לגנרלגוברנמן (Generalgouvernement). לפי הנחיות אלה היה אפשר לגרש את כל היהודים מלבד בני זוג יהודיים שנשואים 'נישואי תערובת', יהודים בעלי נתינות זרה – גם אם זו נתינות סובייטית, אך לא אם היהודים הם חסרי נתינות, כגון יהודים בעלי אזרחות פולנית או לוקסמבורגית לשעבר - ויהודים שהועסקו בתעשיית המלחמה.
ב-16 באפריל 1942 הפיץ המדור לענייני יהודים באיינזצקומנדו של הסיפ"ו (משטרת הביטחון, SIPO – Sicherheitspolizei) והס"ד (שירותי הביטחון, Sicherheitsdienst) בלוקסמבורג הוראות ליהודים שעדיין התגוררו בתחומי הדוכסות הכבושה לקראת השילוח המתוכנן לגנרלגוברנמן:
"לצורך הפינוי לשטחי הרייך, אתה ובני משפחתך הנלווים – אם יש לך - נדרשים להימצא ביום שלישי, 23 באפריל 1942, בשעה 10:00 בפטרוסרינג (Petrussring) 57, וילה פאולי (Villa Pauly), מוכנים ליציאה". המגורשים נצטוו להותיר את דירותיהם מסודרות ונעולות ולמסור את המפתחות לידי משטרת הביטחון. ההנחיות התירו למגורשים לקחת עִמם מזוודה או תיק גב, מצעים וכלי אוכל , 50 רייכסמרק לאדם וצידה לשלושה ימים. המגורשים נדרשו גם להתייצב אצל רשויות המשטרה ומשרד הכלכלה כדי להודיע על עזיבתם. הגברים נדרשו להתייצב מגולחים ומסופרים. הרשויות איימו להעניש בחומרה את אלו שלא ימלאו אחר ההוראות....