עד ספטמבר 1943 גורשו מבלגיה רק יהודים זרים שהגיעו מארצות שנכבשו בידי גרמניה הנאצית ויהודים גרמניים שנחשבו חסרי נתינות באותם ימים. ב-20 בספטמבר יצא לאושוויץ השילוח הראשון שבו גורשו יהודים בלגיים. בשלב זה יהודים שבאו ממדינות הציר וממדינות ניטרליות עדיין היו פטורים מגירוש.
אחת מאותן מדינות ניטרליות הייתה טורקיה. ב-23 בפברואר 1943 יעץ נציג משרד החוץ הגרמני בבריסל, ורנר פון ברגן (Werner von Bargen), לממשל הצבאי בבלגיה ובצפון צרפת כך: "החוקים נגד היהודים אמורים לחול מיד על היהודים הטורקיים החיים בבלגיה ובצפון צרפת, אך בשלב זה הם לא יגורשו".
ב-23 בספטמבר 1943 שלח ראש הגסטפו היינריך מילר (Heinrich Müller) לכל מטות הגסטפו, לרבות מטה הסיפ"ו-ס"ד בבריסל, הוראות בנוגע לאופן ההתייחסות כלפי יהודים זרים. הוא כתב כי יהודים שהגיעו מכל אחת מעשר מדינות הציר או ממדינות ניטרליות - ובהן הונגריה, רומניה, ספרד וטורקיה - יגורשו לפי "Heimschaffungsaktion". במבצע זה נתנה גרמניה לאותן מדינות אולטימטום, להחזיר אליהן את אזרחיהן היהודיים. מילר גם ציין כי מסיבות פוליטיות לא יתאפשר לגרש את היהודים הללו למזרח, ולפיכך יש לגרש את הגברים לבוכנוולד (Buchenwald) ואת הילדים והנשים לרוונסבריק (Ravensbrück)....
BdS Belgien und Nordfrankreich - Befehlshaber der Sicherheitspolizei und des SD für den Bereich des Militärbefehlshabers in Belgien und Nordfrankreich in Brüssel
Wehrmacht
מחלקה IVB4 לענייני יהודים ולענייני פינוי, במשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA, referat IVB4- Judenangelegenheiten, Räumungsangelegenheiten)
Militaerbefehlshaber in Belgien und Nordfrankreich