היהודים שגורשו בשילוח שיצא ב-24 באוקטובר, השילוח השני שיצא מברלין (שכונה על ידי הגסטפו Welle II; "הגל השני"), נלקחו ממחנה הכינוס אל תחנת הרכבת גרונוולד (Grunewald). הם נדרשו לצעוד כשבעה קילומטרים דרך רחובות העיר, ומי שלא היו מסוגלים ללכת נלקחו במשאית. בתחנה המתינו להם קרונות המחלקה השלישית, והמגורשים נצטוו לעלות אליהם. אנשי גסטפו ברלין שמרו על המגורשים בזמן הנסיעה. השילוח יצא מתחנת הרכבת באותו יום והגיע ללודז' למחרת. זה היה השני מתוך יותר מ-60 שילוחים שיצאו למזרח (Osttransporte) והובילו בסך הכול יותר מ-35,000 יהודים מברלין לגטאות ולאתרי ההשמדה במזרח אירופה.
בשבועות האחרונים למלחמה נשרפו תיקי הרישום של המחלקה לענייני יהודים בגסטפו ברלין ואתם הרשימות של שמות המגורשים בשמונת השילוחים הראשונים מברלין למזרח, בכללם ארבעת השילוחים הראשונים ללודז'. אחרי המלחמה התגלו בארכיוני משרד הכספים האזורי ברלין-ברנדנבורג (Oberfinanzpräsident Berlin-Brandenburg) עותקים של תיקי הגסטפו עם כרטסות של שמות, ובזכותן אפשר לקבוע את רוב שמות המגורשים, אך עדיין קשה לנקוב במספרם המדויק. בשילוח זה היו 987 אנשים – בספר ההנצחה ליהודי ברלין שנרצחו רשומים 983 שמות. ספרים אחדים קובעים כי מספר המגורשים בשילוח זה היה 1,146.
בקרב המגורשים היה היינץ פרידלנדר (Heinz Friedländer), בן ה-11, עם הוריו ברנרד (Bernhard) ורות (Ruth). הוא שהה בגטו לודז', במחנות הריכוז אושוויץ, נויגאמה (Neuengamme), דריטה (Drütte) וּוֹבלין (Wöbbelin), ובשנת 1947 היגר לארצות הברית ושינה את שמו להנרי פרידלנדר (Henry Friedlander) והיה להיסטוריון ידוע. גם אביו שרד. פרידלנדר נפטר בשנת 2012....