יוזפוב (Józefów) הוא כפר במחוז בילגוריי (Bilgoraj) שבדרום־מזרח פולין, כ־30 קילומטרים מהעיירה בילגוריי וכ־110 קילומטרים מלובלין, ולפני מלחמת העולם השנייה הוא השתייך לפרובינציה של לובלין. הוא שכן בתוך אזור כפרי גדול ללא תשתיות מפותחות, שלא היו בו חשמל, בית חולים או תחנת רכבת. לפני המלחמה חיו בכפר כ־3,300 תושבים ובהם כ־2,000 יהודים, כ־60 אחוזים מהאוכלוסייה. הצבא הגרמני כבש את יוזפוב ב־17 בספטמבר 1939 לאחר הפגזה כבדה שהחריבה את מרכז הכפר, וב־26 באוקטובר הפך הכפר לחלק ממחוז (Kreishauptmannschaft) בילגוריי, בפרובינציית לובלין של הממשל הכללי (הגנרלגוברנמן) החדש שהקימו הגרמנים.
רוב יהודי הכפר גרו ברחוב צר בשם אוגרדובה (Ogrodowa, רחוב הגן). הגרמנים לא יצרו בכפר גטו אבל הקימו יודנרט שבראשו עמדו ברוך גולדשטיין (Goldsztajn) ורב הכפר שמעון פז'נצ'בסקי (Parzenczewski).[1] ב־18 במרס 1941 הועברו לכפר כ־1,100 יהודים מקונין (Konin) שבוורתגאו. הם הגיעו עם רכוש דל ועם זקנים וחולים רבים, והוכנסו לבתי יהודי הכפר. כתוצאה מכך התנאים התדרדרו, ופרצה מגפת טיפוס. לפי היודנרט באמצע 1941 היו בכפר 2,147 יהודים.
השילוח הראשון מהכפר התבצע ב־1 במאי 1942, עם בין 20 ל־35 יהודים שהואשמו בקומוניזם.[2] השילוח השני התבצע ב־11 במאי.[3] השילוח השלישי התבצע ב־13 ביולי, עם בין 300 ל־400 גברים במצב גופני טוב שנשלחו לעבודות כפייה בלובלין.[4] באותו יום נרצחו כל היהודים שנותרו בכפר בגבעת ויניארצ'קובה גורה (Winiarczykowa Góra) הסמוכה,[5] על ידי גדוד המילואים 101 של משטרת הסדר מהמבורג (מאוחר יותר שונה שמו לגדוד השלישי של רגימנט המשטרה ה־25)....