שילוח מ - Jozefow, Bilgoraj, Lublin, פולין ל - Babia Dolina, מחצבה, אתר רצח, פולין ב- 11/05/1942

יוזפוב (Józefów) היא עיירה בנפת בילגוריי (Bilgoraj) שבדרום–מזרח פולין, כ־30 קילומטרים מבילגוריי וכ־110 קילומטרים דרומית ללובלין (Lublin). עד מלחמת העולם השנייה השתייכה יוזפוב לפרובינציה (województwo) של לובלין, והאזור נוהל על ידי מושל (wojewoda). העיירה שכנה באזור כפרי ענק עם תשתיות גרועות, שלא היו בו חיבור לחשמל, בית חולים ותחנת רכבת. לפני המלחמה היו בעיירה 3,330 תושבים ובהם 2,000 יהודים, כ־60 אחוזים מהאוכלוסייה.

הצבא הגרמני כבש את העיירה ב־17 בספטמבר 1939, אחרי שהרס את מרכז העיירה בהפגזה כבדה. ב־26 באוקטובר הפכה העיירה לחלק מנפת (Kreishauptmannschaft) בילגוריי שבמחוז לובלין, באזור המנהלי החדש שנקרא הממשל הכללי (הגנרלגוברנמן [Generalgouvernement], חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך). רוב יהודי העיירה גרו ברחוב צר בשם אוגרודובה (Ogrodowa, רחוב הגן). הגרמנים לא הקימו בעיירה גטו אבל מינו יודנרט שבראשו עמדו ברוך גולדשטיין (Baruch Goldsztajn) ורב העיירה שמעון פָּרזֶנצֶ'בסקי (Szymon Parzenczewski).^[1]

ב־18 במרס 1941 גורשו לעיירה כ־1,100 יהודים מהעיר קונין (Konin) שבוורטגאו (Warthegau, ורטֶלנד [Wartheland], יחידה מנהלית שהקימו הגרמנים בשטח הפולני שסופח לרייך). המגורשים, שרבים מהם היו זקנים וחולים, הגיעו עם רכוש דל והוכנסו לבתים הצפופים של יהודי העיירה. תנאי התברואה התדרדרו ופרצה מגפת טיפוס. לפי היודנרט באמצע 1941 היו בעיירה 2,147 יהודים.^[2]...