ב־12 באוגוסט 1943 גירשו הגרמנים 91 יהודים ממחנה העבודה בכפייה קרייסינג (Kreising, קְזֶ'שיני [Krzesiny]), שהיה בשדה תעופה בפאתי העיר פוזנן (Poznań, פוזן [Posen]) שבמערב פולין, אל אושוויץ (Auschwitz). ב־17 באוגוסט שלחה חברת ההנדסה היינריך אקסנר (Heinrich Exner), שהעבידה אותם, מכתב למִנהל הגרמני של גטו לודז' (Gettoverwaltung) שכותרתו "תיעוד רשמי לשינויים" (Veränderungsnachweis). נכתב בו כי היהודים "[נלקחו] לפי פקודת גסטפו פוזן" (abtransportiert worden, auf Veranlassung der Geheimen Staatspolizei, Posen), והוא הכיל גם את שמות המגורשים.
לפי ההיסטוריונית אנה זיולקובסקה (Anna Ziolkowska), היה זה השילוח הראשון בעקבות הוראת היינריך הימלר מראשית אוגוסט לחסל בתוך חודש את כל מחנות העבודה של היהודים בוורטֶלנד (Wartheland, וורטגאו [Warthegau]). סביר להניח שהשילוח הכיל מאות מגורשים ואף יותר, ממקומות שונים. מחקר שבוצע ב"יד ושם" העלה אפשרות ש־30 קילומטרים צפונית לאושוויץ אוחד שילוח זה עם שילוח שהגיע מגטו סוסנוביץ (Sosnowitz, Sosnowiec). אנחנו יודעים שב־12 באוגוסט הגיעו כ־1,000 יהודים, ובהם נשים וילדים, לעיירה אושווינצ'ים (Oświęcim, אושוויץ), ומשם כנראה הוצעדו כקילומטר עד למחנה אושוויץ–בירקנאו.
46 גברים מן השילוח נבחרו לעבודה וקועקעו במספרים 136510 עד 136555. ביניהם היו ארבעה מקרייסינג: חיים גוטליב (Chaim Gotlieb), מס' 136520; לייזר ויין (Leiser Wein), מס' 136551; ישראל זילבֶּרוָוסר (Israel Zylberwasser), מס' 136554; ואביגדור רוזנצווייג (Avigdor Rosenzweig), מס' 136547, הניצול היחיד מארבעתם. ...