ב-5 בדצמבר 1941, אחרי התפרצות של מגפת טיפוס (typhus exanthematicus) שיצאה במהירות מכלל שליטה, הורה מושל (Reichsstatthalter) וַרטֵלנד, ארתור גרייזר (Arthur Greiser), לגרש ממחנה הצוענים (Zigeunerlager) שבגטו לודז' (Łódź) את כל בני רומה שנדבקו במחלה. הגירוש החל ככל הנראה באותו יום או אפילו יום קודם לכן, ב-4 בדצמבר. עד סוף דצמבר גורשו כ-2,800 מתוך 5,000 בני הרומה ששוכנו במחנה, מרביתם למחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ (Chełmno). 613 בני רומה מתו באותה תקופה במחנה עצמו ממחלת הטיפוס וממחלות אחרות. כך ירד מספרם של בני רומה שנותרו במחנה לכשליש ממספרם ההתחלתי. צמצום חד זה מתיישב עם הרשומה שפורסמה בכרוניקה של גטו לודז' על הימים 5-1 בינואר 1942, ולפיה "מחנה הצוענים" כבר היה "כמעט ריק מאדם", ו"כנראה יחוסל המחנה כליל עד סוף השבוע".
...