שילוח מ - Tarnogrod, גטו, פולין ל - Tarnogrod, אתר רצח ב- 05/1942

טרנוגרוד (Tarnogród) היא עיירה בנפת בילגוריי (Biłgoraj), במחוז לובלין (Lublin) שבדרום־מזרח פולין, כ־106 קילומטרים דרומית לעיר לובלין.^[1] באוגוסט 1939 היו בעיירה 5,016 תושבים ובהם 2,515 יהודים, כמחצית מהאוכלוסייה.^[2] ב־15 בספטמבר כבשו הגרמנים את העיירה,^[3] אך כעבור כעשרה ימים^[4] הם נסוגו מפני הכוחות הסובייטיים. בעקבות ההסכם בין גרמניה לברית המועצות על הגבולות ביניהן נסוגו חיילי הצבא האדום ב־6 באוקטובר, ולמחרת, ב־7 באוקטובר, חזרו הגרמנים לעיירה.^[5]

הגרמנים מינו ממשל מקומי משתף פעולה וגייסו פולנים ואוקראינים למשטרה. בסוף 1939 או בתחילת 1940 הם הקימו יודנרט בעיירה, שבראשו הועמד ראש הקהילה הרש בלוטמן (Hersch Blutman).^[6] על היודנרט הוטל לספק יהודים שיישלחו למחנות לעבודות כפייה.^[7] באפריל 1941 הוצבה בעיירה יחידת ז'נדרמריה, בפיקודו של מיכאל (קרל) גרהרד (Michael [Karl] Gerhard).^[8] העיירה התמלאה בפליטים יהודים ממערב פולין, בעיקר מוורשה ומלודז', וגם מעיירות סמוכות כמו בילגוריי, ינוב לובלסקי (Janów Lubelski), פְרָמפּול (Frampol), טומשוב לובלסקי (Tomaszow Lubelski), יוזפוב (Józefów) ועוד.^[9] ביוני דיווח היודנרט ל"ארגון הסעד העצמי היהודי" (Jüdische Soziale Selbsthilfe, JSS) בקרקוב ש־2,730 יהודים חיים בעיירה.^[10]

ב־22 במרס 1942 הורה ורנר אנזל (Werner Ansel), מושל נפת בילגוריי, על גירוש 57 משפחות יהודיות (221 נפשות) מהעיירה בילגוריי לטרנוגרוד. הן הובלו בעגלות, ושמרו עליהן שוטרים פולנים ויחידת כוח עזר (Sonderdienst) של פולנים ממוצא גרמני.^[11] בתחילת מאי קיבלו מושלי הנפות במחוז לובלין הוראה להתכונן לגירוש כל יהודי המחוז. ההוראה יצאה ממחלקת האוכלוסין והרווחה (Bevölkerungswesen und Fürsorge Abteilung) בלובלין, בראשות ריכרד טירק (Richard Türk).^[12]...