שילוח מ - Lodz, גטו, פולין ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 13/08/1944

מתוך ­­­כ־206,000 יהודים שעברו בגטו לודז' (Łódź, ליצמנשטט [Litzmannstadt]) במהלך השואה, נותרו בו באחד באוגוסט 1944 רק 68,516: 40,023 נשים וילדות ו־28,493 גברים וילדים.^[1] בחיסולו של הגטו במהלך חודש אוגוסט גורשו כמעט כולם לאושוויץ–בירקנאו (Auschwitz-Birkenau).

למרות המחקר הרב בנושא, אין בידינו פרטים מלאים ומדויקים של הגירושים ההמוניים במהלך חיסול הגטו, שנמשך אולי עד תחילת ספטמבר. תבוסתה המתקרבת של גרמניה הנאצית, יחד עם חוסר הסדר ששרר בגטו בחודשים האחרונים לקיומו, השפיעו על התיעוד שניהלו הן הנאצים והן היהודים.^[2] המחלקה הסטטיסטית של היודנראט המשיכה לנהל רישומים עד 21 באוגוסט, אבל השילוחים הראשונים באותו חודש נרשמו בדיעבד, ברישומי 18–21 בחודש, שבהם נרשם כי בוצעו גירושים בימים 7–11 ו־13 באוגוסט, עם 12,400 יהודים.^[3] מחקרנו מעלה שהשילוחים הראשונים באותו חודש יצאו מהגטו בארבעה ובחמישה באוגוסט, ולא ברור אם המחלקה הסטטיסטית רשמה תאריכים שגויים בטעות או בכוונה.^[4]

לגטו היו שני חלקים נפרדים, החלק המזרחי והחלק המערבי, וביניהם חיבר גשר. בימים 10–11 באוגוסט פונה חלקו המערבי של הגטו, והגרמנים אסרו על המטבחים הציבוריים שבחלק המזרחי לחלק הקצבות מזון ליהודים שבאו מאזור זה. היה זה הצמצום הראשון של שטח הגטו, שנועד להקל על איסוף היהודים באקציות לקראת הגירושים. היו יהודים מן החלק המערבי שנמלטו לחלק המזרחי בניסיון להתחבא, וחלקם נלכדו וגורשו; והיו כאלה שהתייצבו לשילוחים מרצונם.^[5] יעקב פוזננסקי, שהתחבא בגטו, תיעד ביומנו את רשמיו מן האקציות של 12 באוגוסט:^[6]...