ביום שישי, 18 באוגוסט 1944, כתב יעקב פוזננסקי, תושב גטו לודז', ביומנו:
ביום חמישי [17 באוגוסט] בסביבות 12 בצוהריים הודבקו על קירות הבתים בגטו כרזות מטעם הגסטפו. בכרזות נאמר כי החל מאותו היום יצומצם שטחו של הגטו וכי הרחובות המפורטים להלן אינם נכללים עוד בגטו... : רחוב ווֹלבּוֹרסְקה (Wolborska); נאד לוּדקוֹה (Nad Łódką); סטארי רַיינֶק (Stary Rynek); זְגיֶירְסְקה (Zgierska); כיכר קוֹשציֶילְני (Kościelny Square); כיכר בַּלוּצְקי (Bałucki Square); רחוב זגיירסקה עד רחוב דוֹלְנה (Dolna); רחוב דולנה עד לַגיֶיווניצְקה (Łagiewnicka); לגייווניצקה בואכה כיכר בלוצקי עד כיכר קושציילני; בְּזֶ'זינְסְקה (Brzezińska) עד רחוב פְרַנְצישְקַנסְקה (Franciszkańska); פרנצישקנסקה עד רחוב סְמוּגוֹבה (Smugowa) – משני הצדדים – עד גדר התיל. כל מי שייכנס לאזור הזה החל מיום שישי, 18 [באוגוסט], יוצא להורג. התושבים בכו וקוננו. מי שהסתתרו חששו לצאת ממקום המסתור שלהם מפני שבאותו זמן נערכה גם אקציה והייתה סכנה שייפלו לידי המשטרה הגרמנית. אבל עם רדת החשכה החלה תהלוכה המונית של כל מי שנאלצו, אחרי ארבע שנים וחצי, לעזוב שוב את דירותיהם, את מיטותיהם, ולקחת איתם כל מה שיכלו לשאת. עם עלות השחר הצטרפו עוד אנשים לתהלוכה. שמענו שרוב האנשים שעזבו עכשיו את בתיהם הלכו מרצונם לרחוב צַ'רְניֶיצְקיֶיגוֹ (Czarnieckiego) או לרחוב קְרַוויֶיצְקה (Krawiecka) כדי להירשם למשלוחי הפינוי לאחר שקיבלו את עצתו של רומקובסקי [ראש המנהל היהודי של הגטו]. ...