שילוח מ - Pabianice, גטו, פולין ל - Lodz, גטו, פולין ב- 24/06/1942

העיירה פַּבְּיאניצֶה (Pabianice, פַּבְּיאניץ [Pabianitz], בורגשטדט [Burgstadt]) נמצאת כ־15 ק"מ דרומית־מערבית ללודז' (Łódź). היא נכבשה על ידי הוורמכט בשמונה בספטמבר 1939, ושולבה בנפת לָסק (Landkreis Łask). היו בה 8,500–9,000 יהודים, כ־18 אחוזים מתושבי העיירה. מייד לאחר הכיבוש הם נדרשו לתפור טלאי צהוב על בגדיהם. ב־13 בספטמבר, ערב ראש השנה ת"ש, בית הכנסת המרכזי של העיירה נהרס, ובהמשך המבנה הפך לאורווה. נכסים של יהודים הוחרמו. הוקם בעיירה יודנראט בראשות עורך הדין שפירא (Szapyra, שמו הפרטי לא ידוע), אותו החליף יחיאל רובינשטיין (Jechil Rubinsztejn). באמצע פברואר 1940 הועברו רוב היהודים לגטו פתוח, שהוקם בכמה רחובות ברובע העתיק של העיירה. ב־23 במאי 1941 בוצע הגירוש הראשון, כאשר 231 צעירים נשלחו לגטו לודז' ומשם למחנות עבודה. בפברואר 1942, בעקבות החלטות שהתקבלו ב"ועידת ואנזה" שהתכנסה בחודש שלפני כן, השתנתה המדיניות הנאצית כלפי הגטאות. במקום לחסל כליל את הקהילות הוחלט לבצע בהן סלקציות, לבחור את היהודים הכשירים לעבודה ולהעביד אותם. לכן באותו חודש עברו כל תושבי גטו פַּבְּיאניצֶה בדיקה רפואית על ידי הגסטפו. הם נדרשו להתפשט ועברו מיון, כאשר אלה שנחשבו כשירים לעבודה סומנו באות A, והבלתי כשירים סומנו באות B. בימים 16–18 במאי הגטו חוסל. 2,699 היהודים שסומנו באות A גורשו בשלושה שילוחים לגטו לודז'. השאר, שסומנו באות B, גורשו בכמה שילוחים לחֶלְמְנוֹ. ...