וְיֵירוּשוֹב (Wieruszów, וֶרוּשאו [Weruschau], וֶרשטדט [Werstadt]), עיירה השוכנת על גדות נהר הפְּרוסנה (Prosna) בדרום־מערב פולין, נכבשה על ידי הוורמכט בין אחד לשלושה בספטמבר 1939. היא סופחה לרייך ב־26 באוקטובר, ושולבה בנפה (Landkreis) חדשה, נפת וְיֵילוּן (Wielun). כ־2,400 מתושבי וְיֵירוּשוֹב היו יהודים, 40 אחוזים בערך מאוכלוסיית העיירה. חיי היהודים השתנו לרעה מיומו הראשון של הכיבוש. כ־100 יהודים נרצחו באכזריות לאחר שהואשמו בחבלה. רכוש יהודי הוחרם, בית הכנסת נהרס, ותשמישי קדושה הובאו לתחנת הרכבת והועלו באש.
הגרמנים הקימו בעיירה יודנראט ומינו את יוסל יֶדְוָובּ (Yosl Jedwab) לעמוד בראשו. תפקידיו העיקריים היו להגיש רשימות של האוכלוסייה היהודית ולספק כוח אדם לשילוחים לעבודות כפייה, שהתרחשו כבר בשנה הראשונה של הכיבוש. עד ינואר 1940 הצטמצמה האוכלוסייה היהודית בעיירה ל־1,740 נפש. השילוחים לעבודות כפייה חודשו באפריל 1941, ובספטמבר הוקם בעיירה גטו סגור, מוקף בגדר תיל; אך כמה עובדי כפיים הורשו לגור מחוץ לגטו. הגטו חוסל בתאריכים 21–23 באוגוסט 1942, וכמעט כל היהודים נשלחו למחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ (Chełmno, קולמהוף [Kulmhof]). 50 יהודים גורשו לגטו לודז'. ...