בתחילת המלחמה חיו בבלגיה כ-66,000 יהודים, והם היו חלק מאוכלוסייה שמנתה כ-8 מיליון בני אדם. רוב היהודים חיו באנטוורפן ובבריסל (Bruxelles), וקבוצות קטנות יותר חיו בשארלרואה (Charleroi) ובלייז' (Liège). פחות מ-10% מהם היו אזרחי בלגיה, ורובם הגדול היגרו מפולין או שנמלטו ממנה לאחר שהיטלר תקף אותה.
גירוש היהודים מבלגיה החל באוגוסט 1942. השילוח הראשון לאושוויץ יצא ממחנה המעבר מכלן ב-4 באוגוסט 1942, והשילוחים הבאים יצאו מן המחנה פעמיים בשבוע, ובכל אחד מהם כ-1,000 יהודים בעלי נתינות זרה. בסוף אוגוסט הגדיל אייכמן את מכסת היהודים האמורים להיות מגורשים מבלגיה מ-10,000 ל-20,000, אך המכסה לא הושגה: עד סוף אותה שנה יצאו ממכלן 14 רכבות ובהן 16,882 יהודים בסך הכול. בשל העובדה שיהודים רבים ירדו למסתור וברחו, התקשה הסיפ"ו-ס"ד (משטרת הביטחון ושירות הביטחון, Sicherheitspolizei und des SD) להביא למחנה מכלן את מספר היהודים הנצרך ליצירת שילוח. מסיבה זו ירדה תדירות השילוחים ממכלן בשנת 1943.
עד ספטמבר 1943 גורשו מבלגיה רק יהודים זרים שהגיעו מארצות שנכבשו בידי גרמניה הנאצית ויהודים גרמניים שנחשבו חסרי נתינות באותם ימים. ב-20 בספטמבר יצא לאושוויץ השילוח הראשון שבו גורשו יהודים בלגיים. בשלב זה יהודים שבאו ממדינות הציר וממדינות ניטרליות עדיין היו פטורים מגירוש....
BdS Belgien und Nordfrankreich - Befehlshaber der Sicherheitspolizei und des SD für den Bereich des Militärbefehlshabers in Belgien und Nordfrankreich in Brüssel
Wehrmacht
מחלקה IVB4 לענייני יהודים ולענייני פינוי, במשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA, referat IVB4- Judenangelegenheiten, Räumungsangelegenheiten)
Militaerbefehlshaber in Belgien und Nordfrankreich