ניגודיות גבוה
ניגודיות הפוכה (צהוב על שחור)
ללא CSS
החזר
חנות מקוונת יצירת קשר אודותינו
# עקוב אחרינו
שפות
english
עברית
Deutsch
Français
Yad Vashem logo
השואה
מחקר ואוספים
הנצחה
חינוך והוראה מתוקשבת
מוזיאון ותערוכות
חסידי אומות העולם
ביקור ביד ושם
  1. בית >
  2. אוספים >
  3. שילוחים >
  4. גל גירוש מ - Bełchatów,גטו,פולין ל - Chelmno,מחנה השמדה,פולין ב- 11/08/1942 >
  5. גל גירוש מ - Bełchatów,גטו,פולין ל - Chelmno,מחנה השמדה,פולין ב- 11/08/1942

גל גירוש מ - Bełchatów, גטו, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 11/08/1942

Transport
תאריך עזיבה 11/08/1942
Bełchatów,גטו,פולין
בית הכנסת בבלחטוב, פינת רחוב פבריצ'נה ורחוב לחה ומרי קצ'ינסקיך, פולין
ככר השוק הישן בבלחטוב (כיום כיכר נרוטוביצ'ה)
משאיות
Chelmno,מחנה השמדה,פולין

ב־1 בספטמבר 1939 חיו בבֶּלחָטוֹב (Bełchatów, נפת לָסק [Łask]) כ־6,000 יהודים. עד השואה הייתה זו אחת הקהילות הגדולות ביותר בוָורטֶלנד (Wartheland).[1] לאחר הכיבוש של הגרמנים את פולין עזבו יהודים רבים את בֶּלחָטוֹב והתיישבו סמוך לשם, בתחום הגנרלגוברנמן (ממשל הכללי, Generalgouvernement, חלקה של פולין הכבושה שלא סופח רשמית לרייך) – ואילו יהודים מיישובים קטנים סביב לבֶּלחָטוֹב עברו או הועברו אליה.[2]

הכיבוש של ההגרמנים את בֶּלחָטוֹב ב־5 בספטמבר 1939 הֵרֵעַ באופן דרמטי את חיי התושבים היהודים.[3] בעיירה הוצבו אנשי שוּפּ"וֹ (Schupo, Schutzpolizei – כוח משטרה רגיל במדים) וז'נדרמריה, וגסטפו ליצמנשטט (Litzmannstadt) החזיק תחנה בפבְּיאניצה (Pabianice).[4] האוכלוסייה היהודית סבלה אלימות יום־יומית מידי הגרמנים ועוזריהם הגרמנים־האתניים (Volksdeutsche) המקומיים.[5] יוזף טְרלמֶר (Josef Tralmer), ראש עיריית של בֶּלחָטוֹב, היה אכזרי במיוחד.[6]

במרס 1941 רוכזו יהודי בֶּלחָטוֹב בתוך גטו בכיכר השוק של העיירה,[7] וגויסו לעבודות כפייה.[8] הרעב פשט בגטו בהדרגה, והוקל במעט בזכות הברחת בדים אל מעבר לגבול לעיירה הסמוכה פְּיוטרקוב טריבּוּנלסקי (Piotrków Trybunalski) שבגנרלגוברנמן.[9]...