שילוח מ - Lutomiersk, גטו, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 23/07/1942

העיירה לוּטוֹמירסק (Lutomiersk), הממוקמת כֿ19 קילומטרים מערבית ללודז' (Łódź), נמצאת בנפת לאסק (Łask). עם כניסת הוורמאכט ללוּטוֹמירסק בֿ7 בדצמבר 1939, 750 תושביה היהודים נפלו קורבן למעשי אלימות ורצח.^[1] מתחילת הכיבוש הגרמני נשלחו היהודים לעבודות כפייה, והרשויות החדשות הקימו מועצה יהודית (יודנראט).

באוגוסט 1940 הוכרחו התושבים היהודים לעבור לגטו פתוח,^[2] ובדצמבר 1940 פנתה הקהילה היהודית של לוּטוֹמירסק אל ארגון הג'וינט (The American Joint Distribution Committee) בבקשה שזה יסייע לֿ720 היהודים שנותרו בעיירה – ובהם 35 פליטים – שחיו באותה עת בתנאים איומים.^[3] מקיץ 1941 הותנתה היציאה מגבולות הגטו בקבלת אישור מיוחד.^[4] במקביל יצאו מלוּטוֹמירסק שילוחים קטנים לעבודות כפייה.^[5]

גטו לוּטוֹמירסק חוסל בֿ23 ביולי 1942. התאריך מבוסס על מכתב תלונה ששלחה הז'נדרמריה של לוּטוֹמירסק בשם תושבים מקומיים לאֿיהודים אל המִנהל הגרמני של גטו לודז' (נקראה גם ליצמנשטט [Litzmannstadt]), בעניין תקרית של החרמת תרנגולות בידי גרמנים שביצעו את חיסול הגטו. מן המסמך אנו לומדים גם ששמונה משאיות הובילו את יתרת חפציהם של היהודים המגורשים לגטו לודז'.^[6] את התלונה דחה פרידריך ריבֶּה (Friedrich Ribbe), סגנו של הנס בִּיבּוֹב (Hans Biebow), ראש המִנהל הגרמני של גטו לודז', בֿ28 באוגוסט; ריבֶּה קבע כי לאחר חיסולו של גטו לוּטוֹמירסק, כל מה שנותר בו הפך לרכושו של מִנהל גטו לודז'.^[7] בֿ1 במאי 1942 הורה מושל (Reichsstatthalter) הווָרְטֶלָנְד (Reichsgau Wartheland או בקיצור וָרטֶגאוּ [Warthegau]) ארתור גרייזר (Arthur Greiser) להעביר את נכסי היהודים שגורשו מן הגטאות בנפת לאסק לידי המִנהל הגרמני של גטו לודז'.^[8]...