על פי עדותו של משה גרוס, הגירוש החל ב-26 באוקטובר 1940, לאחר ביקורו של גרבובסקי בגטו, שבו שוחח עם נציגי היהודים. גרבובסקי ושני אנשי גסטפו הודיעו להאן וללנדאו שלמחרת ב-10:00 בבוקר יילקחו החולים שנבחרו ויועברו לבתי החלמה. החולים התבקשו להיות רחוצים ולבושים בלבנים נקיים. גרוס דיווח גם על מה שסיפרו יהודים שעבדו במשרדי הגסטפו של קליש שברחוב יסנה (Jasna):
באותו יום סיפרו המכונאים שלנו כשחזרו מעבודתם במטה הגסטפו, שמספר גדול של אנשי גסטפו זרים הגיעו עם משאית שחורה גדולה מסתורית שהייתה סגורה מכל הצדדים ולא היו בה פתחי אוורור כלל. לא היה קשה לקשר את העובדות האלה עם הביקור הבוקר. את כל היום בילינו בהכנות קדחתניות, בשיחות, בדיונים ובפרדות.
את משאיות הגז סיפק הזונדרקומנדו לנגה (Sonderkommando Lange). ס"ס-שטורמבנפירר הרברט לנגה (SS-Sturmbannführer Herbert Lange), מן הגסטפו בפוזנן (Posen), היה אחראי לחיסול חולי הנפש בוורטלנד, ובפקודת גרייזר ערך מתחילת 1940 ניסויים במשאיות גז כאמצעי חדש להרג המוני. לנגה פעל תחת ס"ס-שטנדרטננפירר ארנסט דמצוג (SS-Standartenführer Ernst Damzog) והמפקד העליון של כוחות המשטרה וס"ס, אוברגרופנפירר וילהלם קופה (Obergruppenführer Wilhelm Koppe)....