על פי עדותו של משה גרוס, הגירוש החל ב-26 באוקטובר 1940, אחרי ביקור שערך גרבובסקי בגטו ובו שוחח עם נציגי היהודים. הוא ושני אנשי גסטפו הודיעו להאן וללנדאו כי למחרת בעשר בבוקר יילקחו החולים שנבחרו לצורך העברתם לבתי החלמה. החולים היו אמורים להיות רחוצים ולבושים בלבנים נקיים. גרוס דיווח עוד על מה שסיפרו יהודים שעבדו במשרדי הגסטפו של קליש שברחוב יאסנה (Jasna):
"באותו יום סיפרו המכונאים שלנו כשחזרו מעבודתם במטה הגסטפו כי מספר גדול של אנשי גסטפו זרים הגיעו עם משאית שחורה גדולה מסתורית שהייתה סגורה מכל הצדדים ולא היו בה פתחי אוורור כלל. לא היה קשה לקשר את העובדות האלה עם ביקור הבוקר. את כל היום בילינו בהכנות קדחתניות, בשיחות, בדיונים ובפרידות."
משאיות הגז סופקו על ידי הזונדרקומנדו לנגה (Sonderkommando Lange). אס.אס-שטורמבנפירר הרברט לנגה (SS-Sturmbannführer Herbert Lange) מהגסטפו בפוזן היה אחראי קודם לכן לחיסול חולי הנפש בוורטלנד, ובפקודת גרייזר ערך מתחילת 1940 ניסויים במשאיות גז כאמצעי חדש להרג המוני. לנגה פעל תחת האס.אס-שטנדרטננפירר ארנסט דמצוג (SS-Standartenführer Ernst Damzog) והמפקד העליון של כוחות המשטרה והאס.אס אוברגרופנפירר וילהלם קופה (Obergruppenführer Wilhelm Koppe)....