שירלי ידווב (Yedwab) גורשה בדצמבר 1939 עם משפחתה מקליש לקוסוב לצקי (Kosów Lacki) שבמחוז סוקולוב (Sokołów), ובעדותה לאחר המלחמה סיפרה שמשפחתה לקחה שמיכה ושתי כריות. הם נדרשו להגיע ל"שוק גדול מקורה" – הכוונה לאולם שוק גדול שהיה בבעלותם של שני סוחרים יהודים, אברם (Abram) וחנוך (Henoch) שרייר (Szrajer). האולם שכן בריינק דקרטה (Rynek Dekerta, כיכר השוק של דקרט), ושימש מקום כינוס ליהודים מ-20 בנובמבר עד 14 בדצמבר. באולם זה רוכזו רוב יהודי קליש מ-2 עד 14 בדצמבר, ובעשרה שילוחים הם נשלחו משם למקומות שונים בגנרלגוברנמן. הגירוש אורגן בידי ראש עיריית קליש ולטר גרבובסקי (Walter Grabowski), אוברשטורמפירר ס"ס טלו קלאוזה (Obersturmführer SS Telo Klause) וכמה אנשי גסטפו.
על מועד יציאת שילוח יש כמה מקורות סותרים. חנה לבקוביץ (Chana Lewkowicz) סיפרה בדוח שנמסר לארכיון "עונג שבת" – ארכיון שניהל ד"ר עמנואל רינגלבלום (Emanuel Ringelblum) בגטו ורשה במהלך המלחמה – שבשילוח גורשו 750 יהודים ושהוא יצא מקליש ב-13 בדצמבר והגיע לקוסוב לצקי יומיים אחר כך, ביום רביעי בצהריים. עם זאת,סביר מאוד ששילוח זה היה חלק מן השילוח לסוקולוב פודלסקי (Sokołów Podlaski, כ-30 ק"מ מקוסוב), שיצא מקליש ב-11 בדצמבר. באותו יום הובלו היהודים ברגל בשעת בוקר מוקדמת מאולם השוק אל תחנת הרכבת וגורשו בקרונות בקר סגורים וללא מזון. כמה ממגורשי שילוח זה העידו אחרי המלחמה כי הנסיעה ארכה יומיים, ולפיכך נראה שהשילוח הגיע לקוסוב ב-13 בדצמבר, יום רביעי.
הרכבת עברה דרך מינסק מזובייצקי (Minsk Mazowiecki) וחיכתה שם זמן רב. יהודי המקום היו מוכנים לקבל את המגורשים, אך מסיבות לא ידועות המשיכה הרכבת לקוסוב לצקי....