שילוח VII מ - Lodz, גטו, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 07/07/1944

השילוח השביעי מגטו לודז' לחלמנו תוכנן לבוקר של שבעה ביולי 1944. בשישה ביולי נאספו כל 700 היהודים המיועדים לשילוח, והמתינו בבית הכלא המרכזי שברחוב צַ'ארנייֶצקייֶגו (Czarnieckiego).^[1] הרשויות הגרמניות כפו על היודנראט לספק מכסה של מגורשים בלשילוחים שיצאו בכל ימי שני, רביעי ושישי. היודנראט דרש מראשי כל מחלקות העבודה לבחור באלה שנחשבו פחות חיוניים, ולספק רשימה של 20–25 אחוזים מעובדיהם. עד שישה ביולי סיפקו רוב המנהלים את הרשימות, וכמה מהן נשמרו בתיקי היודנראט.^[2] נערה אלמונית כתבה ביומנה באותו יום:

"בכל בתי המלאכה יש רשימות של מגורשים. אנחנו בסדר, תודה לאל. פולה, רוזן, צֶסיה-ראש הקבוצה, אַלה נַיימַן ואסתרה נמצאות [ברשימה] ב[בית המלאכה] של אימא. בבית המלאכה שלנו – פולה, סוניה, סבא. אף אחד לא עובד בבתי המלאכה ובמחלקות. בכולם צעקות, בכי. איש אינו מורשה להיכנס אל המנהל, כי כל מי שברשימה רוצה להיכנס [ולבקש] שיוציאו אותו מהרשימה. סטֶפה ווֹלבּוֹרסקה (Wolborska) ברשימה, חנקה ובלומה טְרַבינסקה, ואַנְדְזיה נוֹבוֹמייֶסקה (Andzia Nowomiejska)".^[3]

הרשימות הועברו לוועדה הבין מחלקתית (Inter-Ressort Commission) שהקים היודנראט.^[4] משימתה העיקרית הייתה למלא את מכסת המגורשים שדרשו הגרמנים, וליצור רשימות גירוש לפי הרשימות שסיפקו מנהלי מחלקות העבודה. הם גם קיבלו פניות מאנשים שביקשו להוציא אותם מן הרשימות. מאות פניות נשמרו בתיקי היודנראט שבארכיון הלאומי של פולין.^[5] הוועדה בדקה כל בקשה, וכך התעכב השילוח של אלה שהגישו בקשות לפטור. לאחר מכן שלחה הוועדה רשימה סופית של 700 שמות אל בית הכלא המרכזי שבו התכנסו המגורשים. ועדה נוספת, שהתכנסה בכלא, הייתה אחראית לטיפול ברווחת המגורשים.^[6]...