שילוח I מ - Lodz, גטו, פולין ל - Chelmno, מחנה השמדה, פולין ב- 23/06/1944

ב־15 ביוני 1944 הגיעה למשרדו של ראש היודנראט בגטו לודז' (Łódź), חיים רומקובסקי (Chaim Rumkowski), משלחת נאצים בראשותו של ראש העיר לודז' ומפקד הגסטפו בעיר, אוטו ברדפיש (Otto Bradfisch), והודיעו לו שהם זקוקים לעובדים רבים מן הגטו לפינוי הריסות מאזורי הרייך שהופצצו.^[1] הייתה זו תחבולה להסתרת המטרה האמיתית של הגירושים: המשך חיסולו של גטו לודז' ורצח תושביו.

למוחרת, בבוקר ה־16 ביוני, הגיע למשרדו גינתר פוקס (Gunther Fuchs), ראש הגסטפו בגטו לודז', עם  הוראות נוספות. הוא הבטיח שיעדי הגירושים הם ערים בתחומי הרייך, ומסר תוכנית מפורטת לשילוחים הקרובים. השילוח הראשון, של 500 גברים, נועד לצאת בקרוב למינכן כדי לפנות הריסות, כביכול (שילוח זה התעכב ובסוף יצא ב־23 ביוני); השילוח השני, של 900 גברים, נועד לצאת ב־23 ביוני; ואחריו תוכנן שיישלחו 3,000 יהודים כל שבוע במשך שמונה שבועות.^[2] היעד האמיתי של כל השילוחים הללו היה מחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ (Chełmno). פוקס הכתיב הוראות מפורטות אלה לדורה פוקס (Dora Fuchs), אחת ממזכירותיו של רומקובסקי:^[3]

בימי שני, רביעי ושישי מדי שבוע יֵצא שילוח של 1,000 איש לעבודה מחוץ לגטו. השילוחים יסומנו בספרות רומיות. כל אדם יקבל שני עותקים של מספר השילוח. אחד יישאר בידיו והשני ייתפר על מטענו. אפשר לקחת 15–20 ק"ג מטען [לכל אדם], לרבות כרית קטנה... יש לקחת צידה לשלושה ימים. לכל שילוח יתלוו רופא, חובש ואחות. משפחות הרופאים רשאיות להצטרף אליהם. ימונה אחראי לכל שילוח, יחד עם עשרה גברים נוספים כעוזרים. האחראי על השילוח ואנשיו יענדו סרטי שרוול של שוטרים. השילוחים יֵצאו בשעה 7 בבוקר וההעמסה תתחיל בשעה 6 בבוקר.^[4]...